part 10 // im so sorry..

59 9 5
                                    

"למה אתה לא מוכן לספר לי את האמת פשוט!?" מינהו צעק וזז אחורה מפליקס שבכה,
"אבל אתה לא מאמין לי למרות שאני אומר את האמת!" פליקס צעק בקול שבור ודחף את מינהו,
"זוז ממני" מינהו אמר ורץ למעלה לחדר שינה,

פליקס פרץ בבכי והתיישב על הרצפה,
הטלפון של הצעיר צלצל, זה היה היונג'ין..

פליקס בא לענות אבל נזכר שהוא נטש אותו, הוא פשוט עזב אותו, הוא לא ידע שפליקס המשיך הלאה עם מינהו,
פליקס לא ידע אם לענות או לא.
'מצד אחד אולי קרה לו משהו והוא צריך עזרה
אז לענות? אבל מצד שני הוא אולי פשוט רוצה לחזור או להציק לי, ולא באלי'
"לא לא" פליקס אמר והשתיק את הטלפון,

פליקס קם ורץ אל הקומה השנייה לחדר שבו מינהו נמצא,

פליקס ניגש לדלת והצמיד את האוזן לשמוע מה קורה בחדר,
הוא שמע את מינהו מדבר,
הוא חשב אם להכנס או לא ובסוף התחרט להתקרב בכלל כי ידע כמה מינהו כועס עליו,

הצעיר ישב בסלון כל היום בלי לאכול בלי לשתות או לעשות משהו חוץ מלבכות,

פליקס הרגיש מעט חולה והתחיל להשתעל,
הוא שמע את דלת הכניסה נפתחת והביט לכיוונה,
ג'יסונג עמד בפתח הדלת ומיד רץ אל פליקס,

"ליקסי! למה אתה לא עונה לי?" ג'יסונג שאל ועשה פנים של תינוק, אבל מיד אחר כך הבעת הפנים שלו הפכו לחושדות,
"למה אתה נראה ח-חולה?" ג'יסונג שאל וליטף את ראשו של פליקס,
"א-אני מניח שאני פ-פשוט די ר-רעב" פליקס גמגם מעט וחייך,
"לא אכלת?? כמה זמן אתה כבר ככה?" האן שאל והיה נראה מודאג, "מהב-בוקר?" פליקס לחש והביט לחלון הסגור,
"מה בבוקר?!" האן שאל בבהלה והיה מודאג אפילו יותר,
"רבנו אני ומינהו ועכשיו הוא לא מדבר איתי, אז אני נותן לו זמן לעצמו ואז הוא ידבר איתי" פליקס אמר ועצם עיניים בחיוך, האן החליף את הבעת הפנים שלו לכועסות ומיד קם מהספה ורץ למדרגות,
הוא הגיע לחדרו של פליקס ומינהו ופתח את הדלת, מינהו קם בבהלה והביט בהאן,

"מה אתה רוצה?" "תגיד לי דבר אחד, אתה מטומטם או חולה נפש?"
"מה" "מה מה, רבת עם פליקס ורק בגללך הוא לא אכל כל היום ועכשיו הוא חולה!, בן זונה אני לא צוחק אני אשאיר אותו אצלי וזהו אם אתה לא דואג לו"
"תסתום, אני לא מדבר איתו כי הוא משקר לי שהוא לא היה עם היונג'ין"
"אתה דפוק בתחת אה? הוא היה איתי אתמול כל הערב, איזה היונג'ין ואיזה נעליים יא בן אדם מגעיל בן הזוג שלך חולה ולא אכל כל היום העיקר אתה יושב פה וחושב שהוא יבקש סליחה על כלום!" האן אמר וניגש אל מינהו והתכופף אליו,
"האן!!" פליקס צרח בפתח הדלת והאן מיד הסיט את מבטו אל הצעיר,
"פליקס רד למטה" האן אמר והצביע לכיוון המדרגות,
"ע-עזוב אותו" פליקס מלמל ותפס ובמותן של עצמו,
"פליקס?" מינהו לחש בדאגה ומיד קם ורץ אליו,
פליקס נפל על הרצפה והתחיל לבכות,
"אהההה זה כואב!!" פליקס צווח ופרץ בבכי מר,
"פליקס!!??" האן ניסה להרים מעט את פליקס,
מינהו כבר הרים אותו ורץ איתו למטה,
הבוגר הניח את פליקס על הספה והאן התקשר לאמבולנס שיגיעו פרמדיקים לבדוק את פליקס,

"ליקס, קום הכל יהיה בסדר אני מצטער כל כך שלא האמנתי לך כל זה בגללי אני מצטער יפה שלי בבקשה תסלח לי" מינהו לחש בבכי ונישק את ידו של פליקס
"ברור שאני סולח לך בייבי.." פליקס לחש וחייך אל מינהו,
הבוגר קם וחיבק את פליקס בחוזקה, אחרי רבע שעה הגיעו פרמדיקים לביתו של מינהו וישר רצו אל פליקס.

אחרי חצי שעה אחד הפרמדיקים ניגש למינהו שבכה וישב בבכי ליד השיש במטבח,
"הוא חייב ניתוח."




פרק יחסית קצר אבל בסדר אין לי זמן תצביעו.

𝙢𝙮 𝙢𝙤𝙙𝙚𝙡 𝙥𝙖𝙧𝙩𝙣𝙚𝙧Where stories live. Discover now