CHAPTER 04

4 1 5
                                    

הייתי במועדון, היה רועש וריח האלכוהול מילא את האוויר, האנשים במועדון רקדו שתו ונראו כאילו הם נהנים, רק אני הייתי עסוקה בלהתביע את יגוני במשקה או שניים.

שתיתי ושתיתי, אני כבר לא יודעת כמה זמן עבר עד שהברמן דרש ממני את התשלום,

לא שילמתי, כמובן, לא היה לי כסף אחריי הכל...

אני בייאושי הגובר ביקשתי עוד בקבוק ועשיתי כאילו אני מוציאה כסף מהתיק, שאלתי את הברמן כמה אני צריכה לשלם, והוא ענה לי 835 דולר,

להגיד שהייתי המומה לא היה התיאור הנכון, הייתי הרבה יותר מזה. "כמה לעזאזאל שתיתי?"

מבלי לשים לב ביטתי את מחשבותיי בקול רם, והברמן ברוב טובו טרח לענות לי "11 בקבוקים לא כולל הבקבוק שאת שותה עכשיו"

טוב נו... חשבתי לעצמי, היה גרוע יותר...

הוא נתן לי את הבקבוק והתחלתי לשתות, אחרי כמה זמן נזכרתי שהוא מחכה לתשלום,

אז לקחתי את הבקבוק והלכתי לכיוון היציאה,

מתמזגת בהמון.

לצערי הוא החליט לחסום את היציאה עם כמה שומרים. כמה שהחיים קורצים לי...

טוב, אני במילא נתפסת...

אז אין בעיה לחגוג קצת,

אני רק אצטרך כסף...

מאיפה אני יכולה להביא עכשיו כסף בכמויות מטורפות...

אה!

מהמכונה של השטרות...

כמה הייתי צריכה עוד פעם?

800... ומשהו...

אז נגנוב 900 ונהיה בסדר.

התגנבתי. חמקתי. תירצתי. גנבתי. והלכתי לכיוון היציאה, הברמן זיהה אותי...

השומרים תפסו אותי...

אני עושה את עצמי מופתעת ש"שחכתי".

אני מחזירה לברמן את כספו הגנוב.

טוב, לפחות את רוב כספו הגנוב...

לצערי הוא עלה עליו...

הו... ושמעתי שהמועדון הזה שייך לאיזה ארגון לא חוקי...

לא נורא, מקסימום אני אמות היום. או מחר.

זה במילא היה מגיע לזה...

"כנראה שהאלכוהול באמת מתחיל להשפיע..." מלמלתי, מתעלפת.

כמובן שכל זה היה הצגה. אבל הם קנו אותה.

הסיטואציה הייתה בערך כזאת,

אני משחקת אותה מעולפת,

הברמן מתקשר לבוס שלו,

הבוס מגיע ומתקשר לבוס שלו,

הבוס השני מגיע ומתקשר לעוזר שלו,

וואנשוטיםWhere stories live. Discover now