VENOM (hyunlix)

7

תהנו🫶
פליקס:
"אז פליקס, עכשיו תורי לחקור אותך" היונג'ין הסתכל עליי רגע לפני שלקח עוד ביס מהגלידה שלו.
"אתה מוזמן"

..
היונג'ין:
ניסיתי לחשוב על שאלה לא חודרת מדי, לשאול את פליקס
״טוב פליקס, איך הכרת את האן?״ 
פליקס היסס משום מה ״האן נולד יום לפניי והאמאות שלנו התחברו מאוד בבית החולים ופשוט גדלנו ביחד מאז״ הוא חייך חיוך מתוק והחזרתי לו אותו.
״אממ״ אני חושב איזו שאלה כדאי שאני אשאל ״ומתי נולדת?״
״נולדתי בחמישה עשר לספטמבר 2000, אתה?״
״נולדתי בעשרים למרץ 2000״ קלטתי שנולדנו באותה שנה
המשכנו לדבר וצחקנו בלי סוף

לפתע צלצל לי הטלפון ״זה סאנגון״ לחצתי על ענה ״יא היונג'ין איפה אתם?״ סאנגון שאל מבעד לטלפון
״אנחנו במקדונלס אוכלים גלידה פיצוץ״ פליקס אמר לפני שהספקתי לפתוח את הפה ״אה, אז תקשיבו אנחנו חוזרים הביתה אתם רוצים לחזור גם״ אני הסתכלתי על פליקס וראיתי שהוא ישר מבט אליי
״לא, אני אחזיר את פליקס כשנרצה״ אמרתי, חד וחלק
אני ופליקס המשכנו לדבר וגם אכלנו נודלס
״רוצה לבוא לבית שלי אחריי האוכל?״ שאלתי את פליקס בזמן שאכל את הנודלס
פליקס חיכה שיבלע את הכל ״כן, זה בסדר מצידי״

הגענו לבית שלי וכרגיל אף אחד לא היה בבית.
הסתכלתי על פליקס שהיה המום, גרתי במיני וילה וכנראה בגלל זה עיניו נצצו פתאום, אני לא יודע למה, פשוט אהבתי את זה
אני חושב שבהיתי בפליקס דקה טובה לפני שאמרתי ״למה אתה מחכה, בוא נכנס!״ התקדמתי אל הדלת, פליקס ציחקק לעצמו אבל בא אחריי.
פליקס סקר את הבית שלי ״יא, בוא נבשל״ הוא הציע, עם החיוך הכובש שלו ״מה נבשל.?״ שאלתי אותו ״אמממ, אני. עולה בלהכין בראוניז״ פליקס הסתכל עליי עם עיינים נוצצות שוב.
״אז בוא נכין ברואניז״ אמרתי עם חיול על פניי.
פליקס התחיל לארגן את המצרכים בזמן שבהיתי בו.
״פליקס תגיד״ התחלתי לומר ״מגיד״ פליקס אמר וצחקקתי למשמע התגובה שלו
״אמרו לך שאתה פשוט מאיר כל סביבה שאתה נמצא בה?, כמו שמש כזה״ מלמלתי במבוכה,
פליקס הפך לאדום, אני אוהב אותו ככה הוא ציחקק לעצמו. ״לא,אתה הראשון״

פליקס הכניס את הבלילה של הבראוניז לתנור ובנתיים עמדנו דיברנו
אני חושב שהמוח שלי פשוט בגד בי שהוא החליט להוציא לי מהפה את המשפט הזה ״יא פליקס, תגיד מה הקטע שלך ושל סאנגון?״
שמתי את ידי על פי מיד אבל אני חושב שפליקס כבר היה בשוק
״אממ״ הוא ניסה לומר אבל עצרתי אותו, ״הכל בסדר, גם אם אתם ביחד זה לא עייניני״ אמרתי בצורה הכי נחמדה שאני יכול.
פליקס הסתכל עליי ונראה שהוא מתלבט הוא התהלך בעיגול סביבי ״לא, אנחנו לא ביחד, אני אפילו לא מחבב אותו״ הוא אמר בכזו פשטות, אני חושב שברגע, מחמוד הוא הפך למושך? אולי?
הוא נעמד מולי, או יותר נכון מתחתי, כמה שאני רוצה לנשק את השפתיים האלה. או, שאני לא¿
רציתי להעביר יד בשיערו, אבל לפני שהספקתי לגעת בשיער פליקס תפס לי את היד. ״הכנו אוכל בשביל לאכול״ הוא סינן. ״אתה יודע, זה הבית שלי אחריי הכל״ החזרתי לו ״אחר כך אני אתן לך לעשות לי מה שבאלך, עכשיו, אוכלים״ פליקס אמר בקול מצווה שלא יכלתי להתנגד.

בשלב הזה פליקס כבר חקר כל חלק במטבח שלי והגיד את הבראוניז בצלוחיות קטנות מזכוכית
פליקס התיישב לידי וחיוך של סיפוק התפשט על פניו ״וואו אתה אשכרה מוכשר״ אמרתי לו בצחוק ״וואו אתה אשכרה מעריך״ הוא עקץ חזרה ונתן לי אגרוף בזרוע
לקחתי ביס מהבראוניז ופליקס בהה בי מתחילת הביס ועד סופו. ״נוו איך זה??״ הוא שאל ״לא אהבתי״ שיקרתי, ״מהמה מה זה לא אהבתי, אני רואה עלייך שאהבת״ הוא אמר טיפה פגוע ״לאלא אני צחקתי, זה מושלם״ הוא חייך שוב את החיוך שאני אוהב
הוא מהפנט אותי עם החיוך הזה באמת ״אתה יודע, מצאתי לך כינוי, סאנשיין, כמו השמש״ הוספתי גיחוח פליקס חייך,״פעם ראשונה שאני לא שונא מה שאתה עושה״ הוא אמר
סיימנו לאכול וניקינו את השולחן

עלינו לחדר שלי
פליקס מיד התחיל לחטט בדברים, אני חושב שהוא הרגיש בנוח, אני שמח
״יא פליקס, רוצה שנבוא לבריכה, אני יכול להביא לך בגד ים ישן שלי״ הצעתי לפליקס, חיוך התפשט על פניו ״כןן, תודה״
החלפנו לבגדי ים ונכנסנו למים
רציתי להשפריץ על פליקס וזה בידיוק מה שעשיתי
״יא למה היונג'ין״ פליקס הסתובב והשפריץ חזרה.
הוא רדף אחריי עד שעצרתי והוא נתקל בי ונפל למים.
הוא קם, ״יא זה לא פייר שאתה ככה גבוה״ פליקס מלמל והתרומם, הוא עמד על קצות האצבעות. ״יא זה לא פייר שאתה ככה יפה״ החזרתי לן
העברתי יד בקו הלסת שלו, הוא עמד על קצות האצבעות ושפתינו נפגשו.

זהו להיום
תודה אני חולה עלייכם
תצביעו זה עוזר 😻