נקודת מבט לוקאס:
אני הגעתי הביתה וראיתי את אלי ואיאן מחכים לי ״אתה בסדר נפצעת?״ אלי שאלה אותי עם מבט מודאג על פניה ״כן אל תדאגי נמשים אני שמעתי שבאו אחריכם חיילים של המאפיה הספרדית אתם נפצעתם?״
״לא אלי ירתה להם בגלגלים והם התהפכו על הכביש״ איאן מגכח
״אה אז את באמת היית חיילת במאפיה זה לא היה סתם שמועות?״
״למה אתה חשבת שזה שמועות? אתה לא חושב שאישה יכולה להיות במאפיה??!״״אה לא זה לא מה שהתכוונתי״ אמרתי אבל היא כבר עלתה לחדר שלנו ״אווו ריב זוגי ראשון״ ״איאן פאקינג סתום״ אני אומר ועולה לחדר שלי ושל אלי ״נמשים את יודעת שלא התכוונתי לזה נכון?״
היא הסתכלה עליי במבט שלא הצלחתי להבין ״אה כן הבנתי את זה אבל זה פשוט קצת קשה אתה יודע הייתי האישה היחידה במאפיה ותמיד זילזלו בי״ ״טוב אני לא מזלזל בך פשוט לא ידעתי שזה נכון״
היא מהנהנת והולכת להתקלח, שהיא יצאה מהקלחת נכנסתי להתקלח ציחצחתי שינים והלכתי למיטה זה היה יום ארוך,
שנכנסתי למיטה ראיתי כבר שאלי ישנה חייכתי חיוך קטן ונכנסתי למיטהאני הרגשתי את הגוף הקטן שלה מחבק אותי מתוך שינה ונרדמתי
__________________________________אני פותח את עיני ורואה לידי את אלי ישנה אני שם לב שעל הצוואר שלה יש שרשת שנראת קצת כמו כוכב, בזמן שאני מנסה להבין מה המשמעות של השרשת הזאת אלי מתעוררת
״בוקר?״ היא אומרת בטון מבולבל ואז אני שם לב שאני עדיין מחבק אותה ובוהה בה ״בוקר״ היא קמה מהמיטה והולכת לשירותים
״נמשים״ ״כן?״ ״מה המשמעות של השרשרת שעל הצוואר שלך?״
״אה זה? קוראים לזה מגן דוד זה סמל של יהודים״ ״את יהודייה?״
״כן מצד אמא שלי יהודייה ומצד אבא שלי איטלקייה״ אני מהנהן ואנחנו יורדים ללמטה״אווו השלמתם?״ איאן אומר ואני צופה באלי מגלגלת את עיניה ושולח לאיאן מבט מזהיר ״אתם יודעים שעוד כמה ימים החתונה
נכון?״ ״רגע מה? עוד לא קניתי שמלה לא קניתי נעליים״״אל תדאגי נמשים תלכי היום עם איאן ותקנו כל מה שאת צריכה״ היא מחייכת אליי חיוך קטן וחוזרת לאכול
__________________________________
נקודת מבט אלי:
אני מסתכלת במראה על השמלה שאני לובשת ויוצאת לשאול את איאן מה הוא חושב על השמלה ״נו מה אתה חושב?״
״וואוו״ אני מגכחת ומעבירה את מבטי אל המראה, כן זאת השמלה