נקודת מבט לוקאס:
שבועיים אחריאני ואלי היינו מאושרים ביחד ממש והרגשתי אליה רגשות כבר כמה שבועות ורציתי לומר לה שאני אוהב אותה אבל לא ידעתי אם היא תגיד לי בחזרה.
לקחתי אותה למסעדה ואחרי שנצא תיכננתי להגיד לה שאני אוהב אותה.
יצאנו מהמסעדה והלכנו אל הרכב ״הארוחה הייתה מדהימה לוק״
אלי אומרת ומנשקת את שפתיי ״אין בעד מה נמשים״ אני אומר ומנשק אותה שוב״לוקאס״ אלי אומרת ואני מסתכל עליה ״אני אוהבת אותך.״
היא אומרת אני מחייך אליה ואומר ״גם אני אוהב אותך נמשים״
_________________________________אלנה נראתה ממש עצובה ועדיין חשבתי שהיא הכירה מישהו בזמן שהיא נחטפה.
״אלנה״ ״לוקאס?״ ״אלנה תעני לי בכן או לא, את הכרת מישהו בזמן שנחטפת?״ היא מסתכלת עליי במבט מופתע ועצבני ״אתה באמת חושב שאני התאהבתי באחד מהחוטפים שלי??!״
״טוב אני לא יודע את התנהגת מוזר מאז שחזרת, ואת אמרת שאת הבנת משהו שהם אמרו בספרדית ושלמדת בבית ספר ספרדית אבל בכלל שיעורי ספרדית לא היו אופציה ללמידה בבית ספר שלמדנו בו.״
״כן טוב זה בגלל ש..״ ״בגלל שמה?״ ״אני פגשתי מישהו אתה צודק, אבל זה לא מישהו מהספרדים וגם פגשתי אותו הרבה לפני הוא גם לא ספרדי הוא פשוט יודע הרבה שפות״ היא אומרת במהירות ובלחץ.
אני מסתכל עליה במבט מופתע, איך לעזעאל היא פגשה מישהו ולא ידענו את זה בכלל? ״אלנה מי זה?״
היא נושפת אוויר בלחץ ״אוקיי רק אל תכעס״ ״אלנה מי זה?״
אני מרים את קולי מעט.״זה ג'ייק אנג'לו״
פרק אחרון לספר מי היה מאמין? התחלתי לכתוב את הספר רק לפני חודש וקצת וסיימתי אותו בממש מעט פרקים ומתח קצר עד שיעלה הספר הבא שמחר או ביום שלישי יצא הפרק הראשון שלו ורציתי להגיד שוב פעם תודה לכל מי שמצביע/ה לפרקים שלי וכותב/ת תגובות אתם/ן מדהימים/ות וזה כל כך שימח אותי ונתן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב את הספר🫶
