משיכה באפלה

פרק 13

נקודת מבט של לילה-
הכל היה שקט, חשבתי לרגע שאני שוב הוזה, נזכרתי , באמת נזכרתי ברוב.
צבטתי את עצמי כדי לבדוק שאני לא מדמיינת שוב אבל לא, הייתי בבית חולים מחוברת למכשירים היה לי קשה לנוע ולזוז נזכרתי בכל מה שקרה אמש ומה שאבא שלי עשה לי, הזכרונות חזרו אלי או לפחות חלקם אחד אחרי השני . תחושת גועל הכתה בי, הקאתי על הרצפה. לא היה אף אחד בחדר לא היה מי שיעזור לי בנוסף לכך גם היה לי פיפי דחוף, וגם זה לא עזר במיוחד.
לאחר מספר שניות נכנסה ילדה בלונדינית , רגליה ארוכות, שיערה בלונדיני כשמש ועיניה תכלת כשמיים, בדיוק כמו בזיכרון שלי. כשטבעתי בים נזכרתי בהמון דברים אחד הדברים שראיתי שם זאת אותה הילדה, היא הופיעה שם, בזיכרון שלי, איתה צ׳אק בגד בי. אני חושבת שקראו לה מיל או קאם או משהו כזה .
"שלום, שלום לך. מעניין אם את זוכרת אותי" אמרה
ניסיתי להוציא קול לא הצלחתי או שכן הצלחתי אבל לא שמעתי לא ידעתי מה עובר עליי הרגשתי כאבים בכל מקום אפשרי.
לפי הבעת פניה, היא ידעה או חשבה שזיהיתי אותה.
"את בטוח לא רוצה להכיר אותי" ואטמה לי את הפה בידה, גופי היה ההפך מקשיח ולחוץ כשהיא עשתה את זה, הייתי רגועה לשם שינוי  "אם תעזי לעמוד בדרכי תדעי שאדרוס אותך ולא אחשוב פעמיים" אמרה ושחררה את ידה ברגע שהבחורים נכנסו ושאלו
"האם הכל בסדר כאן?"
"כן, התעדכנו בכמה דברים אני והיא" אמרה הבלונדה.
ידעתי שהיא לא הולכת להקל עלי כשאחזור לבית הספר וכך גם הבנים.
הבחורים בהו בה למספר שניות מנסים להעביר לה מסרים.
"שלום לך" אמרו כפה אחד כל הבנים
היה לי קשה לדבר ליתר דיוק לא הצלחתי להוציא מילה מגרוני מלבד הקיא שיש על הרצפה, הרגשתי שהכל תקוע כל בליעה, כל הוצאת הגה וכל השמעת קול לא ניתנים לי. ואם רק הידיים שלי היו מושבתות לפני כן עכשיו זה כל גופי מושבת לחלוטין, מחובר במכשירים.
הדוקטור נכנס ואמר "כפי שאתם רואים מצבה לא קל אין לה יכולת לעשות כלום" עובדה מעניינת למדי, בכלל לא ידעתי את זה.
"גם רוב הסיכויים שהיא לא שומעת אתכם בכלל או רואה אתכם למרות שעיניה פקוחות, זה מצב מאוד קשה מה שהיא עברה לכן ייקח לה זמן לתקופת ההחלמה" 
"אין משהו לעשות בנוגע לזה?" קמרון שאל

"תהיו איתה, תנסו ליצור איתה קשר למרות שרוב הסיכויים שהיא לא תשמע אבל עדיף לנסות מאשר כלום. תתקרבו אליה תתנו לה הרגשה של בית חוץ מזה אין הרבה מה לעשות מלבד לחכות שהיא תתרפא אם הזמן"
כולם עצובים ויצאו מהחדר מלבד הבלונדינית.

"שהשם שלי יכרת לך בראש, ק-א-מ-י-ל, אני יודעת שאת שומעת אותי ואת סתם משחקת אותה תמימה בתמימותיה אבל תדעי שזה לא נגמר איתך, תנסי להיזכר באבא שלך ברגעים האלה כי את תופתעי לגלות דברים אבל אז בום את לא תהיה קיימת יותר ולא תביני דבר, ואני פה כדי לדאוג שזה יקרה, המשחק רק מתחיל, חומד"

כעבור שבוע
הבחורים ביקרו אותי כל יום, אפילו הייתה פעם אחת שהצלחתי להגיד היי והם התרגשו כל כך על זה שהצלחתי להוציא מילה כמו ילדה בת שנה שמתחילה ללכת בנוסף לכך במשך השבוע הם לא היו בטוחים ששמעתי אותם, הם שוחחו עליי שיחות מאוד אינטימיות, אני חושבת שהאוזניים שלי לא התאוששו אחרי זה .
מאז שקאמיל ביקרה אותי המוח שלי לא נח, היה ועדיין עם יותר מדי מחשבות,
מה הקשר שלה לאבא שלי?
האם בכלל יש קשר?
כלום לא היה ידוע לי, בחרתי לא לחשוב על זה או לפחות ניסיתי לא לחשוב על זה. 
גם במשך השבוע כשהבחורים באו, היו פעמים שכל אחד מהם בא אלי כשהוא נמצא לבד   ומתחיל לדבר איתי שיחה אישית ומבקשים סליחה על דברים שאני אפילו לא יודעת מה הם ועל מה מדובר
הינה אחת מהשיחות שהיו לי עם ג'וני 
"היי, מקווה שאת נחה"
רציתי לענות לו מן הסתם.
"אני מצטער, לא חשבתי שזה ילך כל כך רחוק, אחר כך ברחת ומה שקרה לך. אף אחד מאיתנו לא היה מוכן לזה."
נכון, כי הייתם מרוכזים בעצמכם ובאגו שלכם.
רציתי לצעוק עליו, לצרוח להגיד לו כמה שזה לא הוגן אבל שתקתי כאין מנוס לא יכולתי  להוציא אף לא הגה אחד.
"אני בטוח שעדיף לך לברוח הרחק, הרחק מאיתנו ומהמקום הזה. אנחנו נפגע בך, נהרוס אותך. אני לא מאמין שאני משתף אותך בזה, הבחורים אמרו לי שהם גם סיפרו לך את זה, קאמיל מאיימת עלינו ולא רק עלינו, אני באמת לא יודע מה יותר גרוע על זה שהיא מאיימת על אחת מהמשפחות שלנו, עלייך ועלינו או שזה לא משנה כי את במלא נפגעת יותר גרוע ממה שזה אמור להיות, את נפגעת הכי הרבה ואנחנו כבר לא יודעים מה לעשות כדי לעזור לך."
תיהיו פה איתי זה כל מה שצריך, כל אחד מהבחורים באמת סיפר לי שקאמיל מאיימת על כולם. אני בעצמי לא יודעת מה לעשות אבל אולי הם משקרים לי, זאת לא תיהיה הפעם הראשונה למרות שהיא באמת איימה עליי לפני שבוע וגם עם כל מה שקרה, נזכרתי ואני זוכרת, ניסיתי לקשר נקודות.
החלטתי ברגע שאני יוצאת מהמקום הזה אני מתחילה בחקירה.
ואז כל הבחורים דיברו על זה ושיתפו אותי כי הם חשבו שאני לא שומעת כלום.
כבר היה חשוך קמרון נרדם על הכיסא וג'וני בכיסא השני ודילן בכורסא שליד ג'וני רק צ'אק לא היה פה. שמעתי אותם רבים עם צ'אק, לא ידעתי על מה אבל הייתה לי הרגשה לא טובה.