נ.מ ליאו
התעוררתי על מיטה לבנה רכה למדיי-
רגע,
רק רגע.
אוי שיטשיטשיטשיטשיט!!!!
נזכרתי בהכל, בדגש על הכל.
כמו למשל כמה חזק הסתומים האלה הכו אותי, ועד לאיך שלוקאס סחב אותי כאילו הייתי נוצה. הוא הרגיש את העצמות שלי? פאק אני לא זוכר, רגע למה בכלל שיהיה לי אכפת מה הוא חושב?
ועד מהרה גם קלטתי שהוא בוהה בי. ממש עכשיו. ממש ביסודיות. נראה לי שזה הוא....
"לוקאס....?" שאלתי בקול חלש, אני אפילו לא בטוח שזה הוא, אני בקושי רואה אותו ישר, כאילו אני רואה פה ארבע כאלה. יופי, זה מה שאני צריך. ארע ממנו. הסתכלתי קצת סביב ונראה לי זה חדר האחות...? אולי..?
"כן ליאו, זה אני. הכל בסדר? רוצה מים? צריך אוויר צח? משהו?-" התחיל לומר אך קטעתי אותו "כמה זמן אני חסר הכרה?" שאלתי. "בערך יום" אמר, אוקיי אז דבר ראשון אני בטוח שזה הוא, דבר שני אני אכן בחדר האחות, דבר שלישי אני הייתי ככה בערך יום לפי מה שלוקאס אומר, ואז התחלתי להרגיש את כל הכאב בגופי, שמתי לב שלוקאס בהה בי כבר שתי דקות ונראה שהוא לא מתכוון להפסיק בזמן הקרוב "אוקיי מה אתה רוצה-" אמרתי תוך כדי שניסיתי לקום לישיבה אך עד מהרה לוקאס עצר אותי בכך שהרים אותי באוויר "תוריד אותי!-" "ששששש, דיי. תפסיק להקשות על עצמך. תן לגוף שלך להתאושש. עברת הרבה היום." אמר לוקאס, הסתכלתי עליו בפרצוף מבולבל
'מה פתאום הוא נהיה לי דובון אכפת לי'
'מה הוא רוצה ממני?-'
ופתאום משום מקום, הרגשתי ידיים גבריות גדולות וחזקות סביבי ולמרות שהן היו חזקות הן החזיקו אותי בכזאת עדינות כאילו אני הדבר העדין בעולם.
ולפני ששמתי לב לוקאס חיבק אותי, ולא היה מוכן לעזוב.
ואולי.... גם לא רציתי שהוא יעזוב.
----------------------------------
נ.מ קלואי
'וואט דה פאקקקקקק------'
חשבתי לעצמי כשבאתי להיכנס לחדר האחות, לוקאס, אחי הגדול.
מחבק. את. הילד. החדש. הזה.
ובכללי מחבק מישהו! הוא בקושי מחבק אותי!
אם אתם רוצים שהפרקים יהיו ארוכים יותר אז יהיו כמה נקודות מבט בפרק אחד. ובקיצוררררר אני מקווה שנהנתם ושתצביעו!
YOU ARE READING
התחלנו
Romanceליאו האדסון הוא נער רגיל בן 16, טוב עד כמה שחייו נחשבים לרגילים, מסיבה לא מוסברת הוא נשלח לפנימייה, פנימייה מרשימה ויפה דווקא, אך העיניינים מסתבכים כאשר המורה מחליטה להושיב אותו ליד הבריון האדיש והקר שכולם נרתעים ממנו, לוקאס מקאליסטר. טריגרים⚠️⚠️⚠️:...
