ASYLUM [5SOS] - hebrew

פשע

לוק

זאת לא הייתה אשמתו של לוק. הוא רק ראה את זה זוהר וידע שהוא חייב שיהיה לו את זה.

הוא הלך לעבר טיפאני & כו. בתוך הכיס שלו, אצבעותיו התפתלו.

הוא רק יכנס פנימה ויסתכל. זה לא היה יכול להזיק.

נכון?

חלק קטן ממנו ידע שזה עברה. הוא חשב שזה לא מזיק גם בפעם שעברה.

עדיין, הוא נכנס לבתוך, אצבעותיו רטטו כנגד דלת הזכוכית הקרה בעוד שהוא דחף את הדלת.

"שלום, בחור צעיר, איך נוכל לעזור לך?" אישה נמוכה חייכה אליו.

הוא משך בכתפיו. "רק מסתכל." הוא החזיר לה מה שקיווה, חיוך תמים ומנצח.

הוא לא היה פושע.

"מנסה לקנות משהו מיוחד למישהו מיוחד?" היא שאלה, עוקבת אחריו בזמן שהוא התחיל ללכת מסביב.

לוק לא ענה לה. הוא היה מסונוור מהיהלומים הנוצצים שבוטרינות הזכוכית.

"אדוני?"

וזה היה מתי שהוא חבט בזכוכית.

מייקל

הוא פסע ברחוב, האצבעות שלו התעסקו בגפרור. הוא לא היה מעשן קבוע, למרות שהוא היה נשאל על כך המון.

הוא פשוט מאוד אהב אש.

מייקל לפתע קפא אל מול שלט הרחוב.

רחוב אלם.

הרחוב של החמור.

הגפרור הרגיש רותח ביד שלו. הוא חצץ את שינייו והמשיך ללכת, תכנית כבר מכתיבה את עצמה במוחו.

הוא חייך. הוא כמעט יכל להריח את העץ הנשרף, כמעט יכל לראות את העשן מתפתל מעלה לשמיים, יוצר צורות מורכבות מעל הלהבות המתלקחות.

הוא עצר מול המדשאה. היה חשוך. האם מישהו ישים לב אליו?

הוא משך בכתפיו. זה לא היה משנה בכל מקרה.

הוא הדליק את הגפרור.

קאלום

הוא רק נהנה.

זה היה מסיבת קולג'. מוזיקה רועשת, שתייה, בנות שוות, וסמים. זה כל מה שזה היה בשבילו.

עד שהוא עזב.

קאלום נהג מטה ברחוב החשוך, מחייך לעצמו. הוא זמזם שיר שהתנגן לפניי שעה.

הוא אהב קולג'.

הוא לא היה בטוח איזה סם הוא לקח הלילה. בטוח שלא הרגיל, הוא הרגיש... שונה.

ואז הסירנות נשמעו.

קאלום הזעיף פנים. הוא נהג נורמלי, לא?

השוטר התקרב, וקאלום גלגל מטה את החלון. "שלום, שוטר," הוא אמר, מחייך. "איך אוכל לעזור לך?"

"בן, אני צריך שתצא מהמכונית."

קאלום היה מבולבל. "מחוץ למכונית?"

השוטר הוציא אקדח מכיסו.

"מחוץ למכונית."

אשטון

ההרגשה לא הייתה טובה.

הוא פסע במסדרון אל הדירה שלו, המזוודה שלו מתגלגלת מאחוריו. לצידו, חברו הטוב ביותר, נייל, נראה מודאג.

"נייל, משהו לא מרגיש לי טוב," אשטון רטן, עוצר מול הדלת שלו ומוציא את המפתחות.

נייל משך בכתפיו. "משהו תמיד לא מרגיש טוב, איתך."

הוא נחר. "צודק."

הוא פתח את הדלת ונכנס פנימה, הולך לחדר השינה.

בדיוק בזמן כדי לראות את ארוסתו מנשקת איש אחר.

זעם נתמלא בו. "מה לעזאזל?" הוא זעק, והארוסה שלו השתנקה.

"אשטון, בבקשה-"

הוא הרים את הגבר מהמיטה ושמט אותו על הרצפה. "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה איתה?" הוא צעק, רגליו על הגרון של השני.

האיש נהם, "היא הביאה אותי לפה. כמו כל פעם שאתה הולך."

"אשטון?"

הוא הרים את עינייו כדי לראות את נייל. "מה?" הוא לחש.

"עם מי לעזאזל אתה מדבר?" האיש מתחת לרגלו אמר.

אשטון לחץ את רגלו מטה חזק יותר, גורם לו להיחנק, לפניי שהחזיר את פניו אל נייל. "מה אתה רוצה?"

הבעת פניו של נייל הייתה קרה. "יש רק פתרון אחד לזה."

אשטון הזעיף פנים. "מה?"

"תהרוג אותם."