One second.

Part 9

איזבל:
עופי לחדר עכשיוווו!" האמצעי אמר לי יש לו חזות מקפיאה אבל לידו היה אחד שרק מבט אחד שלו לכמה שניות יש סיכוי כבר למוות
כנראה שהוא באמת קר כמו שהוא נראה שתיהם חוץ מהשלישי שזה ממש מוזר
"סליחה אני מצטערת אני אלך עכשיו לחדר ולא אצא יותר רק בבקשה אני מתחננת שלא תפגעו בי" אמרתי בקול חנוק מדמעות
"למה שאתם תפגעו בה?" הילדה שכנראה היא אחותם שאלה
"אדלי אנחנו לא נפגע בה אל תדאגי.... ואת תלכי לחדר כמו שאנגלו אמר עכשיו" האחד השלישי שהיה נראה יותר נחמד אמר
ברחתי לחדר שכלאו אותי בו והתחלתי לבכות.

אנגלו:
"עופי לחדר עכשיוווו!" צרחתי עליה
״סליחה אני מצטערת אני אלך עכשיו לחדר ולא אצא יותר רק בבקשה אני מתחננת שלא תפגעו בי" היא אמרה ושמעתי בקול שלה שהיא עומדת לבכות וגם ראו את הכאב שלה בעיניים אבל לא הצלחתי להבין ממה הוא נגרם....
ברור שאנחנו לא נפגע בה כי אם זה הייתי אדל אני הייתי משתגע ואני יודע שאף אחד לא רוצה לדעת שהבת שלו או אחותו נפגעו
"למה שתפגעו בה?" שיט שיט שיט שחכתי שאדל כאן פאק
"אדלי אנחנו לא נפגע בה אל תדאגי.... ואת תלכי לחדר" אלדו אמר והנערה מיד רצה לחדר ששם שמנו אותה.
"אני כבר בא יש לי עיניין לטפל בו" אמרתי
"אני חייב ללכת לסדר משהו של העבודה" פאולו אמר
"אני נשאר קצת עם אדלי ואז אני יבוא אליכם נפגש במשרד תכף" אלדו אמר
"לילה טוב אדלי אוהב אותך הכי בעולם" אמרתי לה והיא חייכה והחזירה לי לילה טוב.
אני חייב לדעת מה יש לה ולמה היא ככה בזמן האחרון,
יש לי המון מחשבות על מה קרה לה אבל אני מעדיף להדחיק אותן כי אין סיכוי שזה קרה לה.
אני ופאולו יצאנו מהחדר ופאולו הלך למשרד ואני הייתי חייב ללכת לנערה הזאתי, אני אפילו לא יודע למה אבל אני מרגיש שאני פאקינג חייב.
התקדמתי לחדר ששמנו אותה בו ושמעתי בכי?
פתחתי את הדלת בשקט וראיתי אותה על המיטה מחובקת עם עצמה ומסתכלת עליי בפחד.
"אני לא יעשה לך כלום אני מבטיח לך, אני רק רוצה להסביר לך למה את פה." אמרתי כמה שיותר בנחמדות, והיא הצליחה להוציא חצי חיוך
"איך קוראים לך?" שאלתי אותה
"איז..בל" היא אמרה בהיסוס
"מי את? ואיך את קשורה למאפיה הרוסית?" שאלתי אותה בקשיחות
"הקאפו זה אבא שלי" היא אמרה לי ומיד הרגשתי כל חלק בגוף שלי עולה בעצבים, למרןת שהיא בכלל לא דומה לו היא שקטה וסגורה והיא מאיים ורשע.
"מה אתם רוצים לעשות לי?"
היא שאלה
"לפגוע בך זאת לא אופציה, את פה רק בשביל לגרום לאבא שלך לצאת מהמחבוא שלו" אמרתי לה
" גם ככה לא אכפת לו שאני כאן מצידו שאני ימות, אני מעדיפה להישאר פה מאשר לחזור להיות איתו" היא אמרה בלחש אבל לחש שלא חלש ולא חזק באמצע כזה היא אמרה את זה ככה כנראה כדי שאני לא אשמע
"מה?" שאלתי מנסה להסוות את זה שאני טיפה מרחם עליה, כי אף אחד לא צריך לעבור תהתעללות הזאת ומי כמוני יודע.
"כלום כלום אני מצטערת סתם אמרתי דברים מפגרים, אני יכולה לישון אני עייפה?" היא שאלה ונראה שהיא אמרה משהו שהיא לא הייתה צריכה, ואני הולך לחקור את זה.
"כן" אמרתי לה בקור ובאתי לצאת ואז ראיתי את כל האוכל שהבאנו לה והיא לא נגעה בו.
"למה לא אכלת?" שאלתי
"לא יודעת לא היה לי תאבון" היא אמרה ביאוש
"את רעבה?" שאלתי וממתי אני דואג? ועוד לה? שיט למה היא מוצאת חן בעיניי?
"קצת" היא אומרת עם קצת תקווה.
"בואי" אמרתי לה
"3 לפנות בוקר ובכלל מותר לי לצאת?" היא שאלה ופרצתי בצחוק
" אם את עדיין לא מבינה אז אני הקאפו של איטליה" אמרתי לה בגיחוך.
"מה" היא שאלה בשוק
ולא הגבתי פשוט המשכתי ללכת לכיוון המטבח שהיא אחרי
מנסה לראות עם היא עושה תנועות חדות מידי שיכולות לפגוע בנו.
"אנגלו בוא למשדר קבענו מזמן שכחת?" אלדו צועק לי כנראה מלמעלה
"אנגלו? איפה אתה?" אלדו ממשיך לצעוק ופאק אסור שהוא יראה אותי שלקחתי אותה איתי למטבח.
"הנה אתה ואת? מה אתם עושיפ במטבח" אלדו שאל
"לא יודע מה יש לה היא לא אכלה מאז שהיא הגיעה ואנחנו לא רוצים שהיא תמות פה אז שתגיד לטבח להכין משהו" אמרתי בקור והסתכלתי עליה לשניה לראות שהבינה
"אה טוב יאללה בוא" אלדו אמר והלת
" אני בא ואיזבל תאכלי משהו זריז ותעופי לחדר" אמרתי
"ופעם הבאה תאכלי תאכל שמביאים לך" אלדו אמר.
עלינו למשרד ופאולו כבר חיכה לנו שם.
"נו יש משהו עם אדל? הצלחת להוציא משהו?" פאולו שאל את אלדו
" היא רק אמרה שסתם חלמה משהו רע והכל טוב, כמו תמיד" אלדו אמר.
"אל תדאגו היא תספר לנו מתישהו וגם אם לא אנחנו נגלה" אמרתי.
"ראיתי שנכנסת לחדר של הנערה היה משהו?" פאולו שאל
"שאלתי אןתה איך היא קשורה למאפיה הרוסית ומסתבר הקאפו זה אבא שלה ולא נראלי היא הכי אוהבת אותו, היא אמרה שלא אכפת לא שהיא כלואה אצלנו וגם לא יהיה לו אכפת אם היא תמות והיא מעדיפה להישאר פה מאשר איתו וקוראים לה איזבל" אמרתי להם
"נקווה שהיא סתם אומרת כי צריכים שהוא ייצא מהמחבוא שלן צריכים להרוג אןתו ומהר" אלדו אמר
"מחזק את אלדו" פאולו אמר

רעש של משהו נשבר נשמע ברחבי הבית באמצע הלילה ואני פאולו ואלדו רצנו למטה למטבח וראינו את איזבל ומתחתיה שברים של כוס זכוכית.
"א..אני מצטערת סליחה רק רציתי לקחת מים" היא אמרה והיא נראת כל כך עדינה איך אבא שלה זה הקאפו הבן זונה של המאפיה הרוסית לעזאזל.
"פאולו ואלדו תקראו למנקה שינקה פה, ואת איזבל אכלת?"
"כןכן תודה רבה" היא אמרה בחיוך
"יופי קחי מים ולכי לחדר" אמרתי לה בטון גבוה
"אני יכולה לדבר איתך?" היא שאלה אותי
"דברי עם אלדו" אמרתי לה למרות שממש רציתי להיות איתה ולהגן עליה מהדבר הכי קטן בעולם כי העולם הזה עדין מידי בשבילה אבל אסור לי להקשר היא מהפאקינג מאפיה הרוסית.

איזבל:
הייתי בשוק שהוא הקאפו של איטליה אבל איך לא חשבתי על זה הוא נראה ככה קר ואפל.
הוא היה אליי נחמד ואז הפך להיות קר ומגעיל, הוא מחליף מצבי רוח כמו גרביים וזה מעצבן, אבל מה חשבתי לעצמי שהקאפו של איטליה יהיה נחמד לאןיב שלו.
הקאפו אמר לי לאכול ולעוף לחדר אז מהר אכלתי ואכלתי מלא כי לא אכלתי כמה ימים,
האוכל עשה אותי צמאה אז הלכתי לקחת כוס למלא מים.

*פלאשבק*

ירדתי למטה בזהירות להביא לי מים.
אבא לא בבית
ואני ממש צמאה בדרך כלל אני שותה מים מהכיור בשירותים בחדר כי אני באמת לא מסוגלת לראות אותו אבל הפעם רציתי מים קרים באמת.
והוא לא פה, אז הרשתי לעצמי.
הייתי עם הכוס מים ביד ושהסתובבתי ראיתי אותו נשען על הקיר של המטבח ומחכה למישהו,
המישהו הזה היה אני.
הוא לקח את הכוס מים מהיד שלי וזרק אותה על הקיר מאחורי
היא נשברה ועפה לכל עבר נבהלתי
היא עפה לי לרגל וחתכה אותי
ניסיתי לא להראות שכואב לי ואני חזקה
וכנראה שהוא שם לב לזה
״זונה כפוית טובה תנקי פה ואז תלכי לחדר״
הוא אמר והלך עם חיוך רשע כזה שהכאיב לי.

*סיום פלאשבק*

*זונה*
*זונה*
*זונה*
זה כל מה שעובר לי בראש
נכנסתי לטראנס בראש שלי
ויצאתי ממנו,
רק שנפלה לי הכוס מהיד.
היא התנפצה בדיוק כמו אותו יום רק שהפעם לא נפצעתי.
שיט שיט שיט אני שומעת צעדים
ראיתי את שלושת האחים שוב עם אקדחים שלופים
אקדח תמיד הפחיד אותי
"א..אני מצטערת סליחה רק רציתי לקחת מים" אמרתי בשקט
הקאפו חילק להם פקודות.
"פאולו ואלדו תקראו למנקה שינקה פה, ואת איזבל אכלת?" אז לאחים שלו קןראים פאולו ואלדו
"כן תודה" אמרתי לו בחצי חיוך
"יופי קחי מים ולכי לחדר" הוא אמר בטון גבוה,
באתי להעלות לחדר אבל אז נזכרתי שלא התקלחתי מלא זמן ואני בן אדם שאוהב להיות נקי, אני יודעת שזה דרישה מטומטמת אבל מקווה שהוא יסכים.
"אני יכולה לדבר איתך?״ שאלתי את הקאפו בקול חמוד מנסה להיות נחמדה כי מאז שהגעתי אני מרגישה שאני עושה רק צרות

"דברי עם אלדו" הוא אמר בקור.
הוא היה עצבני עליי ורואים עליו אבל גם היה לו לשנייה חרטה?
זה הגיוני?
אני באמת לא יודעת, זה משגע אותי.
״מה רצית״ אלדו העיר אותי מהמחשבות שלי.
״זה כבר לא משנה תודה בכל מקרה״