אני שרופה לכם על הצורההה
אז קחו עוד פרק בשביל הנשמה אוהבת אתכם ברמותתתנקודת מבט איזבל:
קמתי בבוקר והרגשתי שגוף גדול ושרירי עוטף אותי וראיתי שזה אנגלו אני כמעט לא זוכרת כלום מהלילה רק שהחזקנו ידיים כי פחדתי בסרט ושהיה לי סיוט והוא חיבק אותי ואני לא כל כך זוכרת עוד, הוא ההפך הגמור ממה שחשבתי שהוא בקטע טוב ממש ואני שמחה שהתחברתי לאחים ואליו,
"בוקר טוב" שמעתי את הקול הכי יפה ששמעתי בחיים שלי וראיתי את אנגלו מסתכל עליי ומהר התרחקתי "בוקר" אמרתי לו
"אני הולך להשתין" הוא אמר וזה כל כך לא מעניין שיעשה מה שבאלו
"רק שלא ייקח לך שעה כמו אתמול" נזכרתי באחד הדברים מהלילה וצחקקתי
"תמימה" הוא אמר ואני באמת לא מבינה למה הוא מתכוון
"בוקר טובבב איזבל" אדל אמרה לי
"בוקר טוב אדליי איך ישנת?" שאלתי אותה ובדיוק אנגלו חזר ואלדו התעורר
"סבבה חוץ מי זה שהיה מלא רעשים בלילה ותזוזות בלי סוף" היא אמרה וכנראה זה בגלל הסיוט שלי
"הרבה רעשים ותזוזות אה? איזבל ואנגלו הייתם עושים את זה בחדר למה בסלון יש פה ילדה קטנה" אלדו אמר והייתי כל כך מובכת
"אתה באמת מפגר אה? היה לאיזבל סיוט בגלל זה היה תזוזות ורעשים מה יש לך" אנגלו אמר בעצבים
"אה סליחה את בסדר?" אלדו שאל
"כןכן" השבתי לו
"יש לך סיוטים?" אדל שאלה בהזדהות
"כן אדלי" אמרתי לה
"טובב זה מספיק לכו לעשות תאירגונים של הבוקר ותחזרו לארוחת בוקר ואלדו אני יוצא למועדון היום בערב אתה מצטרף?" מועדון? הוא יוצא למועדונים
"אני הולכת לצחצח שיניים" אדל אמרה והלכה
"יאללה זורם ללכת למועדון לזיין בנות אנחנו צריכים את זה" אלדו אמר וזה עשה לי צמרמורת בגוף והלכתי לחדר שלי להתארגן*דפיקות בדלת של החדר*
"מי זה?" שאלתי
"אנגלו אפשר להיכנס?" הוא שאל ואין לי כוח אליו עכשיו אבל אין לי ברירה, פתחתי לו תדלת והוא נכנס ועמד מעליי שאני יושבת על הכיסא ליד השידת איפור
"איך ישנת?" אנגלו שאל אותי ותאמת ישנתי מושלם
"בסדר" אמרתי לו
"למה קמת ככה סוערת המהמטבח ישר לחדר?" הוא שאל ונלחצתי קצת
"זה לא כזה חשוב באמת" אמרתי ואת האמת זה ממש חשוב לי
"איזבל אני יודע שזה קשור למה שאלדו אמר אל תקשיבי לו הוא חמום מוח וחסר טאקט ולפני שאת חושבת עליי משהו כזה אני באמת לא כזה אני באמת רוצה שתרגישי לידנו פתוחה זה חשוב לי אוקיי?" הוא אמר לי וזה ממש חימם לי את הלב שגם לדעת שיש אנשים שאכפת להם איכשהו ממני גם עם אני האויב מה שבחיים לא הרגשתי אצל אבא שלי.אנגלו:
היה לי ממש חשוב לדאוג לזה שהיא לא תחשוב עליי משהו שלילי היא תמימה מידי ואלדו פולט דברים לא לעניין אבל אין לי מה לעשות עם זה זה אח שלי ואני אוהב אותו גם עם כל חוסר הטאקט שלו
הייתי חייב לעלות אליה ולראות שהכל טוב איתה אני לא יכול בלי לדעת מה קורה איתה 24 שבע זה משגע אותי היא גם האויב שלי אני חייב לזכור את זה זה יבוא לרעתי בסוף
אני לא יודע מה יקרה ואיך יקרה אני רק יודע שזה כנראה הפעם הראשונה שאני באמת רוצה מישהי והיא לא מראה רצון לזה היא פשוט מיוחדת מכל הכיוון הלילה ישנתי כל כך טוב שהיא על ידי
שקעתי במחשבה עליה עד שהיא העירה אותי מהמחשבה בכך שהיא באה מולי עם בגד ים עם חולצה מתחת
״אני ואחותך קבענו לצאת לבריכה שוב אתה מתכנן להשאר פה?״
היא שאלה עם חיוך כזה שנראה שהיא לא חייכה הרבה זמן אהבתי שאני מוציא ממנה צדדים אחרים בדיוק כמו שהיא מוציאה ממני
״כןכן אבוא אני אשאל גם את פבלו ואלדו תרדי אליה״
אמרתי לה ויצאנו יחד מחדרה כל אחד לכיוונים שונים
אני באמת לא יכול להפסיק לחשוב עליה אבל זה מסוכן אם יהיה בנינו משהו,
אני ואלדו ירדנו לבריכה כי פבלו לא רצה לבוא אז רק אני ואלדו ירדנו
"אלדו, אנגלו באתםםםםם" אדל התלהבהה וקפצה עליהם
"איזה שווה איזבל בבגד ים החשוף הלבן הזה" אלדו השמן הזה לחש לי
"היא בסדר ושתוק קצת אלדו יחסר טאקט" לחשתי לו חזרה
"אעלק בסדר אני יודע שאתה חושב אחרת" אלדו אמר וכבר איבדתי סבלנות וקפצתי קפיצת ראש לבריכה ואדלי באה אליי ישר והתחילה לשפריץ עליי מלא מים ואז גם אלדו יצטרף
"איזבל תצטרפי למלחמת מים איתנו" אדל צעקה לאיזבל ואיזבל הססה אבל התחילה להשפריץ עליי מים ואיכשהו זה הפך למלחמה שלי ושל איזבל בנפרד ואדל ואלדו בנפרד
איזבל נכנע לי לקרב מים ואז היא יצאה להתייבש והייתי חייב לזרוק אותה למים אז יצאתי גם ואז הרמתי אותה
"לאלאלאלא אנגלווו תוריד אות-" היא לא הספיקה להגיד וכבר הייתה במים,
"אנגלו מה השעה יש לנו מועדון היום שחכת?" פאק באמת שחכתי
"שש וחצי" אמרתי לו
"יאללה צריך לצאת עכשיו ולתארגן" אלדו אמר והתבאסתי כי רציתי להשאר
"אני באא" צעקתי לו כי הוא הספיק כבא להיכנס לבית
"יאללה אדלי בואי נצא גם ואפשר לראות סרט" אמרתי לאדל כי ידעתי שהיא תתלהב
"יששששש כןןןן אני רוצה" אדל אמרה בהתלהבות.
YOU ARE READING
One second.
Romanceמאז ומתמיד המשפחות שלנו היו אויבות. שנאו אחד את השני שנאת מוות. אבל מי ידע שהגורל הוא זה שיפגיש ביננו? הילדה הקטנה של הפקאן. והקאפו של המאפיה האיטלקית. שנייה אחת שהייתה משנה הכל. מקצה אחד לקצה השני.