מאויבים לאוהבים הרפתקאות ליידיבאג המופלאה

ציירשע זה הנבל הכי גרוע שמישהו חייב להתמודד איתו

אדריאן.
אתה עדיין כועס עליי", אמרה מרינט.
"זה נכון", השבתי לה.
"אז למה אתה נחמד אליי?", שאלה.
עטפתי בידה את המטרייה ופניתי ללכת, אבל אז עצרתי.
"כי אני לא אוהב להיות בן אדם רע", אמרתי והמשכתי ללכת.
צעדתי במהירות לרכב ונזהרתי מהגשם שנטף עליי, אני היססתי לרגע לפני שנכנסתי פנימה.
"השנה רק התחילה ואתה כבר מאוהב", אמר פלאג.
"בבקשה פלאג כנס בחזרה פנימה, הריח שלך גורם לי לרצות להקיא".

מרינט.
אנחנו הקשבנו לשיעור מדעים, עם גברת מנדלייב, המורה הכי קשוחה בבית הספר, וזה ניראה היה שהיא מצאה את הקורבן הבא שלה.
"נתניאל!, מה אתה מקשקש שם באמצע השיעור שלי?!", היא דרשה לדעת.
"שום דבר המורה, רק כמה ציורים".
ראיתי אותו מעיף בי מבט בחשש.
"אני רוצה שתלך עם הציורים האלה לחדר המנהל ברגע זה מיד!", אמרה גברת מנדלייב.
נתניאל צעד לכיוון דלת הכיתה עם המחברת שלו שלפתע כמה ציורים נפלו לו לרצפה.
"אוו תראי מרינט, זה ניראה כאילו החנון הזה מאוהב בך", אמרה קלואי, שהרימה את הציור ונפנפה בו בפניי כל הכיתה.
"תחזירי לי את זה!", צעק עליה נתניאל וחטף לה את הדף, הוא ברח מהכיתה בבושה לחדר המנהל.

אדריאן.
אני איחרתי טיפה ללימודים, אבל ניראה שלא הייתי צריך להיות הבוקר כדי לדעת מה אני פיספסתי,
"דיבור היום- מרינט ונתניאל מאוהבים עד מעל הראש"- לא ידעתי שהיא בקטע של ג'ינג'ים.
"מישהו פה מקנא...", אמר פלאג בקול מקניט.
"פלאג אני מבטיח לך שהדבר האחרון שאכפת לי ממנו זה הבחירות של מרינט ג'אנג ועכשיו בבקשה תעשה משהו עם הריח שלך", אמר אדריאן.
"להביא עוד קממבר?", שאל פלאג ושלף משום מקום פיסה מאוד מכובדת של גבינה.
אדריאן ריסס עליו דאורדורנט בזמן שפלאג צרח את חייו, ואז קלטתי שכמה תלמידים מביטים בי כאילו אני משוגע.
"התיק הזה חייב ניקוי יבש", אמרתי בחיוך משכנע.

אני הלכתי אל הכיתה ופתאום ראיתי את קלואי צועדת לכיוון משרד המנהל, הלכתי ישירות אליה.
"קלואי מה את עושה?", שאלתי אותה.
"אדריאנוששש, הגעת בדיוק בזמן, אני וסברינה הולכות לספר למנהל על המעשה הנבזי שעשתה לך דופן ג'אנג אתמול", אמרה קלואי.
"לא קלואי בבקשה אל תספרי כלום למנהל", ביקשתי ממנה.
"אדריאנוש אתה לא צריך להגן עליה, היא גנבת ואתה יודע שזה נכון, היא צריכה לפחות לסולק מבית הספר".
"קלואי תקשיבי, אם תגידי משהו על מה שקרה אתמול אני כנראה לא אוכל ללמוד כאן יותר".
"מה זאת אומרת לא תלמד כאן יותר?", שאלה קלואי מבוהלת.
"הקלטת ההיא שמרינט לקחה, היא לא הייתה אמורה להיות אצלי מלכתחילה, אני גנבתי אותה מאבא שלי ואם הוא יגלה אז הוא כנראה לא יתן לי ללמוד כאן".
"ומה אם אני.."
"אני לא רוצה שתגידי שום דבר שקרה למה שקשור אתמול, בבקשה אני סומך עלייך".
"אתה יכול לסמוך עליי אדריאנוש", אמרה קלואי והלכה.

מרינט.
זה היה אמור להיות יום רגיל, אבל לאאאא, מן הסתם שאני חייבת להתחמק עכשיו מדרמת נוער מטורפת שאני יותר ממעורבת בה.
"כולם חושבים שאנחנו זוג", אמרתי לאליה בלחץ.
"אבל זה לא באמת נכון", אמרה לי אליה.
"אבל הם חושבים שזה נכון!!", צעקתי בלחץ.
"אוקיי אחותי את חייבת לנשום".
אני נשמתי את את הנשימה הכי עמוקה שיכולתי אבל אחרי שתי דקות הרגשתי כאילו כל הדם עולה לי לראש!.
"תזכרי גם לשחרר בסוף אחות", אמרה אליה.
ואני הבנתי ששכחתי לשחרר את הנשימה שלי, אני שיחררתי את כל מה שהיה לי בפנים, ניסיתי לחשוב בהגיון ולדבר עם ראש צלול יותר.
"זה פשוט המצב הכי מוזר הכי מוזר שהייתי בו", אמרתי. "אבל אני יותר מכל לא רוצה לפגוע בנתניאל, או שמישהו אחר יפגע בו בגללי".
"או שזה בגלל שאת דלוקה על מישהו אחר ואין לך אומץ לספר?", שאלה אליה, כמובן שלא ברצינות.