Blurred boundaries - Hebrew

פרולוג

אייבי:

״קול, מתי ווס אמור להגיע?״ קראתי אל אחי מחדרי. ״עוד כמה דקות, למה?״ הוא שאל בחשדנות ״עוד כמה דקות אני יוצאת, לא רציתי להיתקל בו״ החזרתי, מסרקת את שיערי הזהוב.

״יוצאת לאן?״ קול הופיע בחדרי לפתע ״קול! אם הייתי עירומה כאן?״ כמעט צרחתי. משוגע. ״אבל את לא, מזל. בקיצור אחותי, לאן את יוצאת?״ הוא המשיך לחקור ״אל אלי, אם אתה חייב לדעת״ גילגלתי את עיניי.

״אני אכן חייב לדעת״ הוא קרץ ״אם תיתקלי בווס בדרך החוצה, תגידי לו שאני במקלחת״ הוא הודיע, מנשק את מצחי והולך אל המקלחת.

ממש לא רציתי להיתקל בווס, לכן מיהרתי לסיים את התארגנותי מהר ככול האפשר.

אך, כמובן, כי חוק מרפי כול כך אוהב אותי, ברגע שפתחתי את דלת הבית במטרה לצאת, פגשתי בו.

בחבר הכי טוב של אחי. בבחור שמאז שלמד ללכת ולדבר לא הפסיק להציק לי. ״קול במקלחת, אני זזה״ אמרתי, מנסה לצאת מהדלת.

״אהמ״ השתעלתי כשהוא הניח את ידיו על המשקוף, מונע ממני לצאת.  ״אתה מוכן לתת לי לצאת מהבית שלי?״ חייכתי בסרקסטיות ״אני לא חושב״ הוא החזיר ״לאן את הולכת כל כך מגונדרת, אייב?״

״מה זה עניינך?״ החזרתי, מתעצבנת. ״בטח שזה ענייני, מותק״ הוא הניח יד על מותניי ״אני דואג לך״ הוא ליטף את המותן באגודלו ״אז אל. שמעתי שדאגה רבה מידי עושה קמטים״ קימטתי את מצחי, מעמידה פנים של שקועה במחשבות ״אני יכולה לאתר כבר כמה בפנים שלך..״

״מחמיא לי לדעת שבהית בי כל כך הרבה עד שיכולת לקלוט את הקמטים שלי״ הוא קרץ ״נו, אז לאן את הולכת?״ הוא המשיך בתחקור, בדיוק כמו אחי.

״לחברה שלי, אם גם אתה מוכרח לדעת״ גילגלתי את עיניי ״תזוז מהדלת״ דרשתי ״תכריחי אותי״ הוא דרש גם כן. דחפתי את חזו -או יותר נכון, ניסיתי. כי ברצינות, הוא לא זז. הוא מגדל שם פאקינג חומה או משהו?- ״אין לי זמן לזה״ התנשפתי לאחר עוד כמה ניסיונות לא מוצלחים ״זוז כבר״ חייכתי ״או שאשלוף את התותחים הכבדים״

״מה כבר תעשי לי, פיצפונת?״
וואו, בחור, תרגע. אני ממש לא פצפונת. אני פשוט מתמודדת עם הענק הירוק מולי.

הנחתי את ידיי על כתפיו וקירבתי את פניי אל פניו, מסתכלת אל תוך עיניו ״פשוט מאוד..״
ו-בום.
בעיטה ל...מקום הרגיש שלו.

״פאק, אייבי״ הוא התכופף, מעוות את פניו בכאב ״שיט״ הוא התנשם ״את לא נורמלית״ הוא הניד בראשו, ואני התאפקתי לא לצחוק ״חשבתי שאני כול כך פצפונת שאני לא יכולה לעשות לך כלום, לא?״ התגרתי בו.לא יכולתי לשלוט בזה, זה היה כיף מידי.

״את פצפונת, אבל זו הייתה מכה מתחת לחגורה״ נראה שבאמת כואב לו.... אופס? ״אני לא צוחק, אייבס, נראה לי שהרסת שם משהו״ ווס התיישב בכיסא בפנים כאובות.

חרא, עכשיו אני מתחילה להרגיש רע.

״להביא לך קרח?״ שאלתי, מתקרבת אליו ״לא״ הוא הניד בראשו ותפס במותני בתנועה מהירה, מקרב אותי אליו ומחייך בערמומיות  ״אולי אם תמצצ-״

״ווס, אתה פה?״ קולו של קול נשמע מהמקלחת ו-ווס הוריד את ידו ממותני במהירות ״שיט״ הוא לחש ״שיט.״ שוב. ״ווס? אתה בסדר?״ שאלתי.

״מה? כן. אין לך חברה ללכת אליה?״ והנה ווס הרגיל חזר.    ״תודה רבה באמת״ מילמלתי בגילגול עיניים, יוצאת מהדלת.

מה קרה פה עכשיו?

הערת הכותבת- אני לא יודעת אם יהיו לדבר הזה קוראים בכלל, אבל אם כן, מקווה שנהנתם מהפרק ושתהנו מההמשך! :)