ווס:
בהפסקת האוכל, ישבתי עם חברי הקבוצה סביב השולחן שלנו בקפיטריה, כולם שקטים ובוהים באוכל שלהם מבלי לגעת בו -אירוע חריג ביותר- עדיין מצולקים מהמראות שהמאמן הראה לנו.
אני ראיתי המון מראות קשים בחיי, אבל לדבר הזה לא ציפיתי ולא התכוננתי.
״למה אתם שקטים כול כך היום?״ אייבי ציחקקה, מה שגרם לה לזוז על יריכיי קצת. (כן, היא שוב ישבה עליי, כי מסתבר ששוב לא היה לבחורים מספיק מקום להצטופף) ״גם את היית שקטה אם היית רואה את הסרטון שהמאמן הראה לנו, אייב״ שון אמר, מניח את ראשו על השולחן.
״זה באמת היה כול כך גרוע?״ היא צחקה שוב, לא יכול לעצור בעצמה ״כן. אני מסתכל עלייך וכול מה שאני רואה זה פ-״ שון התחיל, נקטע על ידי.
״לא הייתי מסיים את המשפט הזה במקומך״ הידקתי את אחיזתי סביב מותניה של אייבי, יודע איך המשפט שלו היה נגמר ויודע שהוא לא היה משפיע על אייבי בצורה טובה.
״טוב, אז אני מסתכל על שרה, וכול מה שאני רואה זה פו-״ שון ניסה שוב, הפעם נקטע על ידי בת זוגו שבאה להתיישב לידו, מגלה גם היא שאין מקום בשולחן ולכן מתיישבת עליו.
״מה אתה רואה כשאתה מסתכל עליי?״ היא תהתה בקול ״רק כמה שאת יפה, מותק״ שון חייך אליה ונישק את הלחי שלה.
הממזר השקרן..
אייבי נגסה בפרוסה שהביאה מהבית, מחטטת בתיק שלה ומוציאה משם ספר. את ה-ספר, זה שקראנו יחד לפני כמה שבועות ועדיין השאיר אותי במתח.
צבטתי את מותנה בניסיון למשוך את תשומת ליבה ״המשכת לקרוא אותו מהנקודה שבה עצרנו?״ שאלתי, שמח כשהנידה בראשה, נשענת על גבי ופותחת את הספר.
״אני מקווה שזה ברור לך שאני קורא את זה איתך״ נישקתי את כתפה, מניח את ראשי עליה ״זה ברור לי״ היא חייכה, מנידה בראשה ומתנשפת כשנשקתי לעור מתחת לאוזנה.
תרגע, ווס. אתה לוקח את ההצגה הזו קצת יותר מידי רחוק. ניסיתי להרגיע את עצמי, אך הבעיה היא שלא יכולתי. אהבתי לנשק אותה, אהבתי את התגובות שלה לנשיקות שלי.
היא האחות של החבר הכי טוב שלך -איתו לא דיברת כבר חודש, אגב-.
מאז שכול עניין הזוגיות המזויפת עם אייבי התחיל, לא התאמצתי להתקשר אל קול, כי ידעתי שישאל על אחותו ולא הייתי בטוח שאצליח לשקר לו שלא קורה כלום בנינו.
טכנית- דבר אכן לא קורה בנינו. אנחנו לא זוג באמת, אבל הייתי רוצה שניהיה, יותר מאי פעם, ולא הייתי יכול להגיד לו את זה.
YOU ARE READING
Blurred boundaries - Hebrew
Romance״מישהו מתכוון לצחוק על החברה שלי מול הפנים שלי?״ ווס אמר לפתע, קוטע את הצחקוקים שהיו על חשבוני. ״מממ?״ הוא שאל, מחייך כשכולם המשיכו לשתוק. ״אל תילחצי״ הוא לחש אליי בשקט, שנייה לפני שתפס במותניי בחוזקה ונישק את שפתיי. שיט. ...... ווס אוונס הוא הבחור...
