ווס:
החנתי את המכונית, מוכן לאסוף את האחים למשפחת ווקר מביתם. -או יותר נכון, מוכן לאסוף את אייבי מביתה, כי קול עזב השנה לקולג׳ וביקש ממני להמשיך לאסוף את אחותו הקטנה בכול בוקר.- (ודי ברור שהסכמתי).
הרמתי את הטלפון והתקשרתי אל אייבי, מודיע לה שאני בחוץ. ״מה אתה רוצה?״ שאלה, מנסה לגרום לקולה להישמע זעוף אך ללא הצלחה. ״אני פה, תצאי כשתהיי מוכנה״ החזרתי ושמעתי את הכעס המעושה בקולה כשאמרה ״טוב״ וניתקה.
היא נכנסה אל המכונית כעבור דקות בודדות והתיישבה במושב הנוסע ״למה אתה-״ היא התחילה לדבר, אך נקטעה על ידי ״קודם חגורה״ הכרזתי, מחייך כשהיא גילגלה עיניים לכיווני.
היא התמגנה ושמה את החגורה, ולאחר מכן המשיכה במה שניסתה להגיד, אני מתחיל בנסיעה ״למה אתה עדיין מגיע לפה? קול בקולג׳ ואני יכולה לנסוע באוטובוס. חוץ מזה, אני בתהליכים להוציא רישיון״
״נכון, אבל קול ביקש ממני להמשיך להסיע אותך ואין לי בעיה עם זה. וכשיהיה לך רישיון אני עדיין אבוא להסיע אותך כול בוקר, אז בלי לחץ להוציא אותו״ היא גילגלה את עיניה אליי בייאוש ״מה כול כך מפריע לך שאסע לבד? פשוט נגיד לקול שלקחת אותי לבית ספר״
״אני מעדיף לא להסתבך עם אח שלך, תודה רבה.״ קרצתי אליה, יודע שהדבר מעצבן אותה ״ובנוסף, יש המון משוגעים שלא יודעים איך לנהוג-״ התחמקתי והזזתי את ההגה לצד ימין במהירות כשקלטתי -שבטעות לגמרי- סטיתי מהנתיב ועוד שנייה נתקעתי במכונית מהכיוון השני.
״רואה, אני דוגמה חיה״ גיחכתי, מנסה להתנהג כאילו מה שקרה עכשיו לא הוריד לי את הלב לתחתונים. ״ובגלל שיש אנשים כמוני בכבישים, אני לא רוצה שתיסעי לבד בבקרים ותיהי חשופה לפגיעה״ המשכתי.
״אם אתה נוהג בצורה כול כך מסוכנת, לא עדיף שאני אסע בכוחות עצמי? ככה אהיה חשופה לפחות תאונות״
חרא.
״לבחורים כמוני התאונות רק כמעט קורות, אבל בנו הן לא פוגעות. הן פוגעות בנהגים האחרים״ אני אפילו לא יודע מה ניסיתי לקשקש כאן או למה, ואיך ניסיתי להצדיק את עצמי, אבל מה שזה לא יהיה, זה לא עבד עליה גם ככה.
״מה אתה מקשקש שם?״ היא מילמלה ״הפסקתי להקשיב מהרגע שאמרת בוקר טוב״
הניסיון שלה להקניט אותי כל כך גרוע שזה מתוק.
״אבל לא אמרתי בוקר טוב״ חייכתי, כבר יודע מה היא הולכת להגיד לי בתגובה וכמה היא תהיה גאה בעצמה, ״הא, כן. הפסקתי להקשיב לך מהשנייה שהתחת שלי התיישב במושב״ היא הגיבה כמו שידעתי וחייכה, גאה בעצמה כמו שידעתי שתהיה.
״בכול מקרה, הנושא לא נתון לדיון. את באה איתי לבית ספר בכול בוקר״ חייכתי וסגרתי את הנושא, מעיף אליה מבט מהיר כשקלטתי שהוציאה מחברת מהתיק שלה.
YOU ARE READING
Blurred boundaries - Hebrew
Romance״מישהו מתכוון לצחוק על החברה שלי מול הפנים שלי?״ ווס אמר לפתע, קוטע את הצחקוקים שהיו על חשבוני. ״מממ?״ הוא שאל, מחייך כשכולם המשיכו לשתוק. ״אל תילחצי״ הוא לחש אליי בשקט, שנייה לפני שתפס במותניי בחוזקה ונישק את שפתיי. שיט. ...... ווס אוונס הוא הבחור...
