ווס:
״עיקרון הפלורליזם!״ אייבי ענתה בהתלהבות לשאלתה של המורה, מרימה את ידה ומבלי לחכות לאישור עונה את התשובה שלה, כמו שעשתה מתחילתו של השיעור.
צחקתי פעם נוספת על ההתלהבות שלה, כורך את ידי מסביב כתפה ולוחש ״חנונית״״ מנשק את לחיה. ״לפחות אני יודעת משהו בניגוד אלייך״ היא לחשה בחזרה, מצמצמת את עיניה אליי בעוינות שהייתה בבירור מזויפת.
״אני יודע משהו, אבל בנושאים אחרים..״ הזזתי את גבותיי למעלה ולמטה, מדגיש את כוונתי ״אלוהים, ווס!״ אייבי בעטה ברגלי מתחת לשולחן כשלחייה נאדמו.
״לא צריך להגיד את השם שלי פעמיים, מותק״ קרצתי אליה, גורם לה -במפתיע- לצחוק בחוזקה.
״ווס! תפסיק להציק לתלמידה האהובה עליי״ גברת מילר אמרה אליי. ״גברת מילר! תפסיקי להציק לחברה האהובה עליי״ החזרתי אליה, מחקה את הטון שלה והיא מנידה בראשה כתגובה -בבירור מיואשת- כשלצידי אייבי המנסה להרגיע את צחוקה.
המורה שאלה שאלה נוספת, עליה -כמובן- אייבי לא נתנה לאף אחד אחר הזדמנות לענות (ולא שמישהו אחר רצה לענות) והסתכלתי עליה בהערכה רבה.
היא באמת חכמה מאוד, וחנונית. הניצוץ הקטן בעיניה כשהיא יודעת את התשובה לשאלה כלשהי מקסים בעיניי ויכול להמיס אותי בשניות.
הסתכלתי על הסימן האדום בלחיה -מהסטירה שאימה נתנה לה בשבוע שעבר- שדהה כמעט עד לכך שלא רואים אותו. אבל אני עדיין ראיתי אותו. והאזכור ליחס המגעיל של מישל אל אייבי, שלא עשתה כלום, עיצבן אותי יותר מכפי שרציתי להודות.
בנוסף, נזכרתי בעובדה שרק בשבוע שעבר אייבי קיבלה את המחזור הראשון שלה, בגיל 17, והכול בגלל התזונה הירודה שלה, שנגרמה מאמא שלה.
עצביי כמעט הרקיעו שחקים, ולא יכולתי להתאפק, חייב לספר לאייבי על התוכנית פעולה עליה חשבתי בשבוע שעבר.
״אייבס״ לחשתי ״מה?״ לחשה בחזרה, מסתכלת אל הכיוון בו עמדה המורה כדי שלא תחשוד.
״חשבתי להגיש תלונה נגד אמא שלך, ולפני שתתנגדי-״ אמרתי, מסתכל על פיה שנפתח בכוונה להגיד משהו ולאחר מכן נסגר, במקום זאת היא מהנהנת אליי ונותנת לי להמשיך.
״לפני שתתנגדי, אני רוצה שתדעי שיש לי תוכנית די מוצלחת. אבל קודם כול, אני רוצה לדעת שאת מרגישה בנוח עם זה לפני שאפרט עוד ואגרום לך להרגיש לא טוב״
״אני חושבת שאני בסדר עם לשמוע את התוכנית, אבל אני לא בטוחה אם ארצה שהיא תצא לפועל. אני פשוט לא בטוחה אם התלונה תעבוד בכלל, ואם היא לא תעבוד, המצב עם אמא רק יעשה גרוע יותר. ובמקרה שהתלונה אכן תצליח, איפה אגור בכלל?״ אייבי שיתפה אותי בחששותיה בדיבור מהיר ולחוץ, וליטפתי את כתפה עם אגודלי, חלקית בשביל ההצגה, אבל בעיקר כי רציתי וחשדתי שגם היא.
YOU ARE READING
Blurred boundaries - Hebrew
Romansa״מישהו מתכוון לצחוק על החברה שלי מול הפנים שלי?״ ווס אמר לפתע, קוטע את הצחקוקים שהיו על חשבוני. ״מממ?״ הוא שאל, מחייך כשכולם המשיכו לשתוק. ״אל תילחצי״ הוא לחש אליי בשקט, שנייה לפני שתפס במותניי בחוזקה ונישק את שפתיי. שיט. ...... ווס אוונס הוא הבחור...
