הטיול

2

אמה-
אני מתעוררת מהשעון המעורר שזכרתי לשים אתמול בלילה אחרי שכמעט איחרתי לבית ספר אתמול, אני קמה מהמיטה הולכת לעשות את אירגוני הבוקר שלי, שמה את מדי בית הספר, והיום החלטתי לשים גם קצת איפור, אני שמה קצת גלוס ומסקרה שידגיש את עיניי הכחולות, אני יורדת למטה לחכות בסלון. ״ ניר!״ אני צועקת ״מה!״ הוא צועק לי בחזרה ״תרד כבר אני לא רוצה לאחר כמו אתמול״ אני צועקת ״טוב טוב אני יורד״ הוא צועק לי ותוך שתי דקות הוא היה למטה ניר ואני לא דומים כל כך רק העיניים שלנו באותו הצבע השיער צבע שונה לחלוטין יש לו שיער חום ולי יש שיער בלונדיני ארוך וחלק, אני קמה מהספה והולכת לדלת.

ניר מוריד אותי במקום הקבוע ליד השער ונוסע. אני נכנסת לבית ספר והולכת ללוקר ולכיתה, אני מתיישבת ליד אדל, אדל היא יותר מקובלת ממני אבל אף פעם לא מתנהגת כאילו היא יותר טובה , והיא החברה הכי טובה שלי, היא מהממת עם שיער חום חלק ועיניים בצבע הייזל מהמם. ״בוקר טוב אמס״ אמרה ״בוקר טוב גם לך אדלוש״ אמרתי והיא חייכה עליי ״אני צריכה לספר לך משהו״ אמרתי ״מה תספרי״ אמרה ״את יודעת שהשעו את דין״ אמרתי ״דיי מה לא ידעתי איך את יודעת״ שאלה ״הוא אמר לי אתמול אחרי בית ספר לומר לאמא שלי לבטל לו את ההשעיה ״ אמרתי ״ואמרת לה״ שאלה ״לא נראה לך למה שאני אגיד לה לוותר לו אני שונאת אותו מגיע לו שישעו אותו לקצת״ אמרתי ״אמה יש לו חברים פושעים אל תסתבכי איתו״ היא אמרה ״זה רק יומיים השעיה הוא ישרוד״ אמרתי וגלגלתי עיניים. *צלצול* ״נדבר כבר בהפסקה ״ אמרתי.

מעצבן אותי שהיא  חושבת שהוא מפחיד אותי, הוא רק דיבורים יודע לעשות, רק מאיים עד שזה מגיע לדבר האמיתי והוא בחיים לא עושה לי כלום. חוץ מדברים לא כאלה משמעותיים, הוא רק שולח אליי כמה מהחברים שלו להפחיד אותי ולא מצליח להם והם גם אף פעם לא נוגעים בי.

אני ואדל הולכות לקפיטריה, ופוגשות את מיקה וזואי אנחנו תמיד נפגשות פה בשעה הזאת. זואי ומיקה הן היותר אנרגטיות בחבורה שלנו ויש כאלה שאומרים שהן יותר מידי רועשות, אבל אני לא חושבת ככה אני אוהבת איך שהן. מיקה וזואי גם ממש יפות למיקה יש שיער שטני גלי ועיניים חומות וגדולות, ולזואי יש שיער שחור מתולתל ועניים חומות מהממות.
אנחנו לוקחות אוכל והולכות לשולחן הקבוע שלנו ״בנות השעו את דין, והוא אמר לאמה לומר לאמא שלה לבטל לו את ההשעיה, והיא לא עשתה את זה, תגידו לה שהוא מקושר לכל מיני אנשים מסוכנים״ אדל אומרת ״לא רק שלא אמרתי לאמא שלי גם עשיתי לו אצבע שלישית״ אמרתי ״את מה עשית״ אדל אמרה ״אמ תקשיבי לאדל הוא באמת מקושר לכל מיני אנשים מסוכנים״ זואי אומרת ״נכון״ מיקה אומרת ״למה אתן מלחיצות, כבר עשיתי את זה, זה לא שאני מתייעצת איתכן אם לעשות או לא, זה כבר קרה אי אפשר לשנות את זה״ אמרתי ״טוב צודקת נכון״ אדל אומרת.

נגמר יום הלימודים ואני חוזרת שוב ברגל אני אוהבת ללכת ברגל ולשמוע שירים יש בזה משהו מרגיע, אני שומעת צפצופים אני מתעלמת וחושבת שזה סתם בגלל מכונית, הצפצופים ממשיכים אני מסתכלת לכיוון המכונית ורואה את דין שוב. תאמת לא כזה מרגיע במיוחד, לא אחרי השיחה עם הבנות, אני מתקדמת לכיוון הרכב שלו ועוצרת קרוב ״מה אתה רוצה דין״ אמרתי ״שתלמדי מה זה לא להקשיב למה שאני אומר לך לעשות,ומה זה  לעשות לי אצבע שלישית״ הוא אומר ״עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה״ אמרתי ״תכנסי לרכב״ הוא אומר ופותח את הדלת מבפנים ״לא ״ אמרתי ״מה זה ,את לא יודעת עם מי את מסתבכת עדיף לך להיכנס או שיקרה משהו יותר גרוע״ אמר, והרגליים שלי מתקדמות לכיוון הרכב אבל המוח שלי צועק רוצי משם אל תכנסי, הרגליים שלי מנצחות ואני נכנסת לאוטו ״יופי סאנשיין עשית את החלטה הנכונה״ הוא אומר.

אנחנו נוסעים באוטו ואני מסתכלת על דין חושבת מה הוא יעשה לי, אני מסתכלת על שיערו השחור ועניו הירוקות הקהות ומורידה את המבט ומסתכלת על ידו מלאת הקעקועים והורידים שבולטים, הוא לובש חולצה שחורה צמודה שמדגישה את כל השרירים ״סאנשיין אם את רוצה תמונה שלי רק תבקשי אני רואה כמה את אוהבת להסתכל עליי ״ הוא אומר אני מסמיקה קצת ומזיזה את הראש לכיוון החלון ״לא הסתכלתי עלייך בכלל ואני ממש אבל ממש לא רוצה תמונה שלך״ אמרתי ״סאנשיין את לא צריכה לשקר לי״ אמר ״תפסיק לחיות בסרט לא הסתכלתי עלייך בכלל ותפסיק עם השם המפגר הזה״ אמרתי ״כדי לך לשמור על הפה שלך״ אמר ״לאן אתה לוקח אותי בכלל״ אמרתי ״תכף תגלי״ אמר

עצרנו באחוזה ענקית ״איפה אני״ שאלתי ״בבית שלי״ אמר ״למה הבאת אותי לבית שלך״ שאלתי ״מה זה כל השאלות האלה יאללה בואי״ אמר אני הולכת אחריו, אני מתפעלת מהגודל העצום של הבית, אני מסתכלת על דין שצוחק עליי וחושף גומות קטנות ״ למה אתה צוחק״ שאלתי ״את חייבת לראות איך את נראית, את נראית כמו ילד בן שלוש שהראו לו סוכריה ענקית״ אמר. גלגלתי לו עיניים והמשכתי ללכת אחריו ״תגידי לאמא שלך גברת מנהלת שתבטל לי את ההשעיה״ אמר ״מה אכפת לך השעו אותך רק ליומיים ורק מחר אתה נשאר בבית, אתה במילא מבריז כמעט כל יום״ אמרתי ״זה לא אותו דבר, הבעיה פה זה שאמא שלך חושבת שהיא יכולה להשעות אותי, עם משפחת מילר אף אחד לא מתעסק גם אם זה השעיה של יום או יומיים הבנת״ אמר ״אתה חושב שגם אם הייתי אומרת לאמא שלי משהו היא היתה משנה את דעתה כי אם כן אתה טועה״ אמרתי ״למה שלא תקשיב לילדה הטובה שלה מה היא לא סומכת על מה שתגידי לה״ הוא שאל ״לא היא לא סומכת על אף אחד יותר מאז מה שקרה עם אבא שלי״ אמרתי ״מה קרה עם אבא שלך״ שאל ״ ״אבא״ שלי בגד באמא שלי ו..הוא.. הכניס מישהי אחרת להריון והוא עזב אותנו כדי שהוא יוכל להיות אבא של מישהו אחר״ אמרתי ״לא ידעתי״ אמר ״לא היית אמור לדעת״ אמרתי שנזכרתי שהוא באמת לא היה אמור לדעת את זה, וזה היה אמור להיות סוד, שמתי את ידיי על הפה כשהבנתי איזה טעות עשיתי סיפרתי לאויב שלי את הסוד של המשפחה שלי ״אל תגיד את זה לאף אחד בבקשה תישבע״ אמרתי ״אוקיי אני לא אגיד״ אמר.

״בואי אני אחזיר אותך לבית שלך״ דין אמר ״תודה אני גרה ב-״ הוא קטע אותי ״אני יודע סאנשיין את לא צריכה לומר לי״ אמר ״איך אתה יודע״ שאלתי, והרגשתי מן צמרמורת בגוף, ״יש לי את השיטות שלי״ אמר וזה קצת הפחיד אותי איך הוא יודע איפה אני גרה, איזה סטוקר הוא.

בזמן הדרך חזרה לביתי הסתכלתי על דין על העיניים הירוקות שלו, מנסה להבין למה הוא לקח אותי עד ביתו בשביל להחזיר אותי בחזרה לביתי .הרכב עצר והגעתי לביתי פתחתי את הדלת ״ביי״ אמרתי ״ביי סאנשיין״ אמר, גלגלתי לו עיניים ונכנסתי לביתי.

————————————————————————————

פרק 2 אני מאוד אשמח אם תכתבו לי אם אהבתן/ם את הספר ותצביעו זה ממש יעזור לי לראות אם אהבתן את הספר 🩷
הוספתי גם תמונה של מדי בית הספר🩵