הטיול

20

דין-
אמה ואני היינו ברכב שלי, לקחתי אותה לביתה. אמרתי משהו שהיה ממש לא מצחיק, אבל היא התגלגלה מצחוק, ונכנסה למצב כפית. מרוב הצחוק היא התחילה להרביץ לי, ותפסה לי ברגל, כשהיא תפסה לי ברגל, היא הניחה את היד שלה על הזין שלי בטעות. הרגשתי שהזין שלי מתחיל לעמוד, וניסיתי ככל שאני יכול לא להשמיע קול, כי בנוסף שהיא נגעה בו, היא גם מחצה אותו.

אם בפעם ההיא, כשהיא ישבה מאחורי, שנסענו באופנוע עמד לי, אז עכשיו זה פי 10. אני מרגיש שאני צריך עוד שניה לעצור את הרכב בצד, לפני שאני אעשה תאונה. אמה היתה נראת מאוד מובכת, כאילו היא בחיים לא נגעה במישהו, אבל אז נזכרתי שזאת היא, וכנראה שהיא באמת לא נגעה במישהו, כי היא ילדה טובה, היא עושה את כל הדברים הנכונים, ואת כל מה שאחרים מצפים ממנה. ניסיתי להחניק גניחה, אך לא יכולתי, זה היה חזק ממני, ואמה שמעה את הגניחה שיצא מפי. היה נראה שהיא לא בדיוק יודעת מה לעשות או איך לעשות, כאילו המוח שלה לא תפקד יותר.

אחרי שהיא שמעה את הגניחה, היא מהר הזיזה קצת את היד שלה, אבל היא עדיין נגעה לי בזין, היא התחילה להיות אדומה, אני מניח ממבוכה, וכבר לא יכולתי יותר שהיד שלה שם. חשבתי על כל כך הרבה דברים שרציתי לעשות לה. אני שונא אותה אבל היא כן יפה, ויכולתי כרגע לחשוב רק על מה אני יעשה לה במיטה, ועל כל הדרכים שנעשה את זה
״פאק, סאנשיין תורידי ממני את היד, אני יעשה תאונה בסוף״ נפלט לי שוב גניחה חלשה, והיא מהר הורידה את היד ממני.

היא נצמדה לחלון, וחיבקה את רגליה, ישבנו ככה במשך כמה דקות, ונסעתי לכיוון ביתי, והייתה שתיקה מביכה, ״את רואה שאת אובססיבית אליי״ החלטתי לשבור את השתיקה, והיא כמובן ענתה הערה מזלזלת, אז עצרתי את הרכב בשולי הכביש, כי הייתי חייב להגיד לה שהיא צריכה להתנהג אליי בכבוד, אחזתי בלחיים שלה, כדי להצמיד אותה שתהיה יותר קרובה אליי. ואמרתי לה איך היא צריכה להתנהג, אבל לפני שהיא הספיקה לענות, ראיתי בעיניה בזק פחד. היא בחיים לא הסתכלה עליי ככה, אבל עכשיו, היא הסתכלה עליי כאילו אני עומד להרביץ לה, מה שבחיים לא הייתי עושה, יש לי חוק, אני לא מרביץ לבנות בשום אופן. לא הבנתי למה היא מפחדת ממני, ומה עשיתי שבגלל זה היא מפחדת. ״את מפחדת ממני?״ היא נראתה מופתעת ששאלתי אותה את זה, אבל יכולתי לקורא אותה בקלות, תמיד יכולתי, זה כמו כישרון שלי, לקרוא אנשים. עבר כמה שניות והיא לא ענתה לי ״תעני לי״ איכשהו הצלחתי להפחיד אותה יותר ״לא, אני לא מפחדת למה שאני אפחד?״ אני קורא אותה כמו נייר, ואני יודע שזה היה שקר מוחלט. ״אני שומע בקול שלך״ הקול שלה רעד, ״אני לא מפחדת ממך, מה אתה רוצה?״ רציתי לדעת את האמת ״שלא תשקרי לי״ היא חשבה כמה שניות מה לענות לי, ״למה את מפחדת ממני?״ ניסיתי לקרוא אותה לפי העיניים שלה, אבל לא הצלחתי הפעם. לא רציתי שהיא תפחד ממני, אני לא יודע למה, אני רק יודע שאני לא רוצה שהיא תפחד.