הטיול

6

אמה-
אני ואדל קמנו מהשעון המעורר, והתחלנו את כל אירגוני הבוקר שלנו, התלבשנו במדי בית הספר, עשינו שגרת בוקר והתאפרנו קצת, ירדנו למטה לחכות לניר שיסיע אותנו, ניר ירד ולקח אותנו לבית ספר והוריד אותנו מול השער.

״אני כל כך עייפה״ אדל אמרה ״גם אני עייפה״ אמרתי שנכנסנו לכיתה, אני התיישבתי במקום הקבוע שלי ואדל הלכה לשלה בזמן ששון נתקע בה ״תסתכלי לאן את הולכת״ שון אמר ״שאני אסתכל?, תסתכל אתה לאן אתה הולך״ אמרה, וגלגלה לו עיניים, והלכה למקום שלה שהיה שולחן לידי.

עבר כמה שעות, ודין פתח את הדלת של הכיתה, ״דין מילר למה אתה נכנס לכיתה באיחור״ המורה שאלה, ״כי ככה החלטתי״ דין אמר ״תלך למנהלת״ אמרה המורה, דין יצא מהכיתה וטרק את הדלת, עבר חצי שעה מהשיעור והצבעתי ״המורה אפשר לצאת לשירותים״ שאלתי ״כן״ המורה אמרה, ויצאתי.

הלכתי במסדרון הארוך וראיתי את דין, לא רציתי לדבר איתו אז לא הסתכלתי עליו בכלל וסוס בבתי את ראשי הצידה, אבל שעברתי לידו לפתע נשמע קולו, ״סאנשיין היית ילדה טובה אתמול ולא שתית״ אמר, ואני לא מבינה מה הוא רוצה ממני וגם אין לי מה להגיב לו על זה, אז פשוט עברתי לידו גלגלתי לו עיניים ועשיתי אצבע שלישית, פתאום הרגשתי את ידו מחזיקה את מפרק ידי, והוא משך אותי אליו והצמיד אותי לקיר שהיה לידנו.

״סאנשיין חשבתי שהבהרתי לך שלא כדי לך להתעסק איתי״ אמר, והוא היה ממש קרוב אלי ״תעזוב אותי״ אמרתי, והוא חיזק את אחיזתו על ידי, נשכתי את השפה התחתונה שלי מכאב, ״אתה מכאיב לי״ אמרתי ״אל תעשי את זה שוב״ אמר ״מה״ שאלתי ״אל תנשכי ככה את השפה שוב״ אמר, ״אתה לא מחליט מה אני עושה ולא עושה ודין אתה מכאיב לי תשחרר את היד שלי״ אמרתי, ״לא בא לי, עכשיו את מבינה למה אסור לך להתחצף אליי״ אמר ״בסדר תשחרר אתה מכאיב לי״ אמרתי ודין שחרר את אחיזתו מידי אבל נשאר עם שתי ידיו על הקיר כך שלא יכולתי ללכת,

״ואני כן מחליט״ אמר ״לא אתה לא״ אמרתי, ונשכתי את השפה כדי לעצבן אותו ״תפסיקי״ אמר והתקרב אליי עוד טיפה שממש יכולתי להרגיש אותו נושם, ״לא בא לי, למה זה מפריע לך בכלל״ אמרתי ״ככה סאנשיין תעשי מה שאני אומר לך״ אמר, וגיחכתי ״מה מצחיק אותך״ אמר ״אתה״ אמרתי ״מה מצחיק בי״ שאל ״שאתה חושב שאני יעשה משהו רק כי אתה אמרת״ אמרתי ״את רוצה שאני אחזיק לך את היד שוב״ אמר ״לא אני לא רוצה בכלל שתיגע בי״ אמרתי ״ההיית מתה שאני אגע בך״ אמר, והסתכל עליי במבט מלמעלה למטה.

״טוב אני צריכה ללכת לשיעור תשחרר אותי״ אמרתי, ״לא בא לי״ אמר, שמתי את ידי על החזה שלו כדי לדחוף אותו, ניסיתי לדחוף אותו אבל לא הצלחתי כי הוא הרבה יותר גדול ממני וגם הרבה יותר גבוה, ״סאנשיין איזה חלשה״ אמר ״אני לא חלשה״ אמרתי , ודחפתי אותו שוב ללא הצלחה, ״את כן״ אמר ״נו זוז כבר״ אמרתי ״קודם כל, הבנת את הלקח שלך לא לעשות לי אצבע שלישית״ אמר, וגלגלתי את עיני ״אל תגלגלי לי גם עיניים״ אמר ״טוב עכשיו אפשר שתזוז״ אמרתי ״בבק-״ אמר, וחיכה שאני אשלים לבבקשה  ״הגזמת״ אמרתי ״לאיפה הילדה הטובה עם הנימוסים נעלמה״ אמר, ונאנחתי ״נו תן לי כבר ללכת״ אמרתי, וסוף סוף הוא הוריד את ידיו מהקיר ״מקווה שלמדת את הלקח שאני לא אצטרך לעשות את זה שוב״ אמר, ודחפתי אותו קלות הצידה ,והלכתי לכיתה.

נכנסתי לכיתה, והתיישבתי בחזרה במקום שלי, השיעור נגמר והיה הפסקה, הלכתי עם הבנות לקפיטריה וראינו את דין שכבר ישבנו בשולחן שלנו, היה בינינו קשר עין והחלטתי לשבור אותו ולגלגל לו עיניים, לא היה לי כזה אכפת ממה שהוא אמר, דין היה נראה כועס ובא לשולחן, ״סאנשיין אני רואה שהזיכרון שלך לא כזה עובד, דיברתי איתך לפני 10 דקות וכבר שכחת מה אמרתי לך״ אמר ״כנראה שזה לא היה כזה חשוב״ אמרתי וצחקתי, ״כדי לך מאוד להפסיק לגלגל לי עיניים, לדין מילר אף אחד לא מגלגל עיניים ,אפילו לא את, הבנת״ שאל ״כן, דין מילר״ אמרתי בקול מלגלג, והוא נאנח והלך.

״מה זה היה״ מיקה אמרה ״אין לי כוח אליו וגם אין לי כוח לדבר עליו״ אמרתי ״אמ אמרתי לך שהוא מסוכן למה את לא מקשיבה לי״ אדל אמרה ״את עושה בדיוק אותו הדבר לשון מה ההבדל״ אמרתי ״מה קשור שון״ אדל אמרה ״את גם מגלגלת לו עיניים כל הזמן״ אמרתי ״אבל הוא לא מסוכן כמו דין, לדין אני בכלל לא מתקרבת״ אמרה ״טוב בסדר מה את רוצה ממני, זה לא שאני התחלתי לדבר איתו״ אמרתי, אני לא מבינה מה היא רוצה, רק היום בבוקר היא רבה עם שון, וזה לא שאני מנסה בכוונה לדבר עם דין הוא פשוט מעצבן יותר מידי שרק מלהסתכל עליו אני צריכה לגלגל עיניים, אני לא שולטת בזה, ״אמ לא בא לי לריב איתך בגלל דין״ אמרה ״גם אני לא רוצה לריב איתך״ אמרתי.

————————————————————————————
פרק 6 מה חושבות על הפרק? אם האהבתן תכתבו לי בתגובות ותצביעו זה מאוד עוזר לי🩷