נבל vs גיבור... פעם נוספת!

פרק 10

הארי כשל אל מחוץ לאוהל, משתעל בכבדות.
גם לאש מכושפת יש עשן? כך או כך, החום היה אמיתי.
הראש של הארי דאב ועורו כאילו עלה באש מרוב חום.
"פוטר!" זה היה טום.
הקלה מילאה את הארי. הוא לא לבד.
ואז התקשח שוב. מה קרה?
איך זה הגיוני שכולם נעלמו חוץ ממנו ומטום?
האם טום... עשה משהו?

לא. זה לא היה הוא.
טום עמד מחוץ למחנה וכיבה את הלהבות.
כל להבה עליה הצביע נכבתה במהירות. טום סוכך על פיו ואפו עם היד השניה.
"שלא תעז למות, פוטר!"
חיוך קטן עלה על פיו של הארי 'היי, זו הפעם הראשונה שהוא קורא *לי* ולא להארי פוטר הגדול...'.
החיוך נמחק מפניו מהר, כי טום מיהר אליו וחבט על ראשו.
"למה?" שאל הארי בכאב. כל עורו עקצץ ושרף. עוד שניה והוא יהפוך לאווז צלוי... החום טשטש את ראשו והיה קשה לחשוב בבהירות...
"טיפש! אם תמות איך אני אחזור?? למה אתה רץ לתוך הלהבות???" טום המשיך לכבות את הלהבות מסביב במומחיות, אבל הארי יכל לראות שכל פעם, ידו של טום נשלחה לאט יותר.
טום מבזבז יותר מדי אנרגיה.
והארי לא יכול להועיל לו.
"לך בלעדיי!" אמר הארי בגבורה, אבל טום רק חבט בראשו שוב.
"הרגע אמרתי לך שאני לא מסוגל!! אני עדיין צריך אותך, ילד חצוף!!!" למרות שטום המשיך לקרוא לו בשמות ולקלל בזעם, הארי הרגיש טוב.
הוא צריך אותו. הוא לא יזרוק אותו.
הארי הסתיר חיוך קטן מתחת לכף ידו.
הוא לא לבד. למישהו אכפת ממנו, מישהו לידו.

ושוב, המישהו הזה רוצה להרוג אותו ושונא אותו. הוא למעשה הסיבה להיותו כאן בכלל.
---
המחנה היה נקי מלהבות מכושפות... אבל מלא אפר.
הלהבות השמידו הכל.
וגם, אף סימן לשאר חברי קבוצה 1 לא נראה.
הם פשוט נעלמו.
טום ישב על האדמה החרוכה בעיניים מרפרפות. הוא נראה מותש.
הארי ישב לידו בשקט, מכווץ וקטן.
"היי, פוטר, מה נעשה עכשיו?" טום נשמע עייף, מתנשף כאילו הרגע רץ חצי היקף כדור הארץ.
הארי רצה לשאול אותו דבר. הוא שתק.
טום צנח לאדמה בכבדות, שוכב ונושם בקושי.
"אז... *הם* נטשו... או... *אותנו* בסוף" טום צחק בכאב.
הארי המשיך לשתוק, בשעה שנשימותיו של טום נעשו רדודות ורגועות.

הוא חשב.
לאן נעלמו שאר הגיבורים?
מאיפה הגיעו הלהבות?
להבות מכושפות שרק טום הצליח לכבות... האם זה כישוף? אבל שרביטים לא עובדים כאן.
נכון?
וגם...
האם הוא יכול לבטוח בטום? הוא בהחלט רצה.

"טום, תגיד..." הארי הביט בטום, וקולו גווע.
טום נרדם לידו, על האדמה.

הזדמנות מושלמת.

עד עכשיו, טום אף פעם לא ישן ליד הארי.
הוא הפך לנחש ונעלם, ואז חזר בבוקר.
אבל עכשיו, הוא היה חסר הגנה.
זו הזדמנות שלא תחזור.
הארי הושיט יד אל הפיגיון שלו... ונעצר.
להרוג את טום?

הוא יכול לעשות את זה, הארי היה בטוח.
טום ישן, ולא יהיה מסוגל לעצור אותו.

הארי רכן והצמיד את הפיגיון לצווארו של טום... אבל לא הצליח לזוז קדימה.
הוא חלש. הוא טיפש.
אבל הוא לא פחדן.
הוא לא בוגד.

הארי החזיר את הפיגיון לנדן ונעמד.
עדיף לו לשמור על קצת מרחק מטום, חשב הארי בשיניים סגורות.

טום הוא השותף שלו. זה הכל.
והארי זקוק לו - בדיוק כמו שהוא זקוק להארי.