נבל vs גיבור... פעם נוספת!

פרק 16

היא הייתה אישה דקיקה וכחושה, עם שיער פרוע, תנועות חדות ומאיימות וניצוץ מסוכן... משוגע, בעיניים.
והיא הלכה לעבר הארי עם חיוך מפחיד.
הארי לא הכיר אותה, ולא *רצה* להכיר אותה.
"בלה"
קולו של טום הפתיע את הארי.
וגם את האישה, שקפאה במקומה.
טום הביט אל בלה בתיעוב; "שלא תעזי לגעת בפוטר" אמר.
"ידעתי" לחש סנייפ, קולו מתמלא בגועל וזעם "ידעתי שזה הוא!"
סנייפ תפס את כתפו של הארי בחוזק כזה, שגרם להארי להשתנק בכאב.
"אתה הבן של לילי, נכון? ושל...ג'יימס" קולו נטף בוז.
"החצופה הבוגדנית, הלכה והתחתנה עם הבריון" קולו נשמע כאוב.
הארי ניסה לנער את ידו של סנייפ מעליו; "אני לא יודע על מה אתה מדבר!" אמר, והתעצבן על הקול הצרוד והמבוהל שלו.
לפתע, ידו של סנייפ עלתה בלהבות שחורות. סנייפ צרח ותפס את ידו בחלק הבריא שלה, שעוד לא התחיל להתפורר מהלהבות הנוראות.

"אל תיגע בו" טום אמר את שלושת המילים האלו באותו הטון שבו דיבר עם האישה שטענה כי היא הסופרת שלהם - קול שהוא ניצב קרח מחודד, שדוקר את אוזניי שומעיו.
בלטריקס נאלמה דום, ורכנה על ברכה "אדון" קולה היה רועד וחלש.
-
סאני הביט במתרחש וניסה להבין מה ל**** הולך פה.
האם הוא הכניס פצצות לבסיס? יכול להיות שהוא טעה?
אבל אותו ילד שהרגע הדליק להבות שחורות משחור נראה כמו נבל אמיתי. והוא בהחלט לא היה מהעולם הזה.
הוא היה חזק. סאני חשב שהוא יוכל להועיל לאדון האופל.

האש שהדגים לו הילד מקודם הייתה אש רגילה, וסאני לא נפגע ממנה.
אבל כשהביט בלהבות השחורות והמרושעות שהוא יצר עכשיו...
סאני הרגיש הקלה, והתחרט שזלזל וצחק על הילד.
להבות-גיהנום כאלו הוא לא היה שורד.

סנייפ המשיך לצרוח בכאב, עד שסאני מצא חרב וכרת את היד שעלתה בלהבות.
היד נפלה לרצפה בקול מחליא והתמוססה לאפר.
גם החרב התחילה לתסוס והלהבות השחורות אחזו בה - סאני שמט אותה מיד, ואז לקח את ידו הבריאה של סנייפ וכרך סביב צווארו.
סנייפ נאנק בכאב.
סאני העיף מבט לעבר השלושה - ילד, שד ועוד שדה מבוגרת - ונס על חייו למרפאה.
-
"אדון"
יכול להיות שבלטריקס זיהתה את טום?
הארי כמעט שכח שטום הוא גם כן וולדמורט - בדרך מוזרה ולא-מובנת.

אבל טום לא היה רק וולדמורט - לא משנה כמה ניסה הארי לתייג אותו כך. הוא גם היה *חבר*.
חבר זו מילה מוגזמת מדי... אולי שותף.
הוא עמד לצידו ברגעים קשים, גונן עליו ועזר לו.
הוא תמיד היה שם, לפחות בשבועות האחרונים, בהם היה בעולם לא-מוכר.

רגע... זו לא המשמעות של חבר בעצם?
הארי ניסה להתמקד במתרחש ולנקות את הראש מהמחשבות הטורדניות.
הוא יחשוב על זה מאוחר יותר, כשיצא מכלל סכנה.
האישה המשוגעת והמפחידה כרעה ברך לפני טום, ושניהם החליפו משפטים שהארי לא הצליח לקלוט.
משהו על 'יריב' 'ניצחון' 'חזרה' ו-'מוות להארי פוטר' - את זה הארי קלט בבהירות.
הארי צעד לאחור בחשש.
"אדון, תן לי להרוג אותו בשבילך!" התחננה המשוגעת.
"לא. אני עדיין צריך אותו".
"בבקשה!! תן לבלה הזדמנות להוכיח את עצמה!"
זה נשמע להארי כאילו היא כלבלבה שמתחננת לבעלים שלה שייתן לה חטיף באופן מחליא למדי.
הארי היה בטוח למדי שהוא הפך לחטיף אנושי בעיניהם.