פרק 17
ג'ולס
ליאו מקפיץ אותי הביתה.
אני פשוט מאושרת.
יש סיכוי שסוף סוף החוזה הזה מבוטל.
ואז אני וליאו נוכל להיות ביחד.
רגע, מה אם הוא לא מרגיש כמוני?...
"את עומדת לדבר עם דין?"
ליאו שובר את השתיקה ומבהיל אותי.
"אני לא יודעת. מה אני אני אגיד לו? 'או היי דין אני יודעת שבגדת בי ועכשיו אני עומדת לטבוע לך את הצורה'?"
"את לא צריכה לטבוע אותו. אתם תוכלו לפתור את זה יפה."
"אבל אני כבר סיפרתי לאבא שלי על זה! הוא לא עומד לרחם עליו!"
ליאו מבין שאני צודקת.
"אז אין ברירה. אני חושב שהוא יתמודד בבית משפט"
"אולי שחכת, אבל במאפייה הדבר האחרון שמעניין זה החוק. לא נראה לי שיש בית משפט"
"לא יודע. אז מה אבא שלך יעשה? יהרוג אותו?"
ליאו מתחיל לצחקק
"אולי. אני לא יודעת"
"מה זאת אומרת 'לא יודעת'?"
"לא יודעת. אני לא יכולה לדעת מה הם יעשו לו"
"אמרת שהם יתבעו אותו"
"כן.. אני לא בטוחה אם בים או בבית משפט"
האחיזה שלו מתהדקת על ההגה
"חייבים לקרוא את החוזה. עם כמה שאני לא מחבב את דין, אני בטוח שהוא בחור טוב"
בשאר הנסיעה אנחנו לא מדברים. הוא שם אותי בבית ונוסע.
מעניין מה הוא חושב עכשיו.
אני עולה לדירה שלנו ופותחת את הדלת. אני רואה את לריסה ישנה על הספה. הקערת אוכל שלה ריקה.
דין שכח להאכיל אותה?
"דין! אתה בבית?"
"כן!"
הוא צועק לי מהמשרד שלו
"בואי! אנחנו חייבים לדבר על מה שראית היום לייד המסעדה!"
הוא יודע.
טוב, זה יהיה קל יותר.
אני הולכת למשרד שלו ורואה אותו ולידו בחורה ג'ינג'ית מהממת.
"היי! אני אהמ.. אני ריצ'ל"
הבחורה אומרת בקול לחוץ
"אני מקווה שזה לא מפריע לך שאני.. אהמ.. פה?"
אני מתחילה לצחוק
"או מותק הכל טוב! הוא כולו שלך! אני מופתעת ממך דין, למה לא אמרת לי עד עכשיו?"
ריצ'ל נראת ממש בהלם אבל דין לא.
הוא מכיר אותי מספיק בישביל לדעת שככה אני אגיב.
"חשבתי שתרצי לתבוע אותי. את יודעת בגלל שהפרתי את החוזה"
אוי פאק
"אהמ דין... אני סוג של יודעת על הסיבה של הנישואין שלנו..."
"מה??"
הוא נראה לחוץ
"כן.. אני יודעת על המשפחות שלנו ולמה חיתנו אותנו אני יודעת ש-"
"את יודעת על המצב הכלכלי של ההורים שלי?"
מה?
"לא.."
הוא נראה רגוע הרבה יותר וכך גם ריצ'ל
"אוקיי. אז בקיצור ההורים שלי ברמה מאוד נמוכה במאפייה האיטלקית ואם לא נתחתן, יפטרו אותם.
לא רק מהארגון, אלה מהחיים עצמם. אני שמח שלא אמרת לאף אחד כלום!"
"דין..."
הוא נראה מאוד לחוץ עכשיו
"מה..?"
"ליאו שכנע אותי לספר לאבא שלי על זה וגם שלחתי לו תמונות שלכם כדי לבטל את החוזה ויש הוכחות אז-"
"את מה?!"
ריצ'ל מתפוצצת
"סליחה דין, אבל אני לא יכולה ככה! אין מצב שההורים שלו ימותו זה ברור? עכשיו תסדרי את זה! לא אכפת לי איך! תקריבי את עצמך או משהו!"
וואו. היא עצבנית.
"תירגעי ריצ'. והיא לא עומדת להקריב את עצמה. והיא רק רוצה לבטל את החוזה הזה, בדיוק כמוך. ההורים שלי יהיו בסדר"
ריצ'ל טיפה נרגעת
"אבל אתה מודע לזה שהחתונה עוד שנתיים כן? אי אפשר לדעת מה יקרה עד אז!"
היא נראת לחוצה ממש
"אז נקדים את החתונה"
מה? אוקיי.
"אין לי בעיה עם זה"
"וואו! אוקיי! לא ציפיתי לזה"
היא אומרת המומה.
"הכל בישבילך"
ריצ'ל מחייכת חיוך קטן
"אבל אם אתם תתחתנו אתם תהיו ביחד לנצח! ולא נוכל לגור ביחד ולהביא ילדים ולאמץ כלב ושתי חתולים ונקרא להם-"
"ריצ'ל!"
"ריצ'ל? למה שנקרא לחתול ריצ'ל?"
דין מתחיל לצחוק
"תירגעי בייב. אני בטוח שיש בחוזה סעיף על גירושין. אני זוכר חלק.. אבא שלי נתן לי לקרוא אותו אחרי שחזרנו הביתה מהיום שהודיעו לנו את זה שאנחנו מתחתנים. הייתי צעיר ועצלן אז לא קראתי הרבה"
"היה שם סעיף על נאמנות??"
אוי. זה היה ישיר מאוד.
"סליחה! לא שאני רוצה שיקרה משהו להורים שלך, פשוט אני לא-"
"הכל טוב. אני מבין. אבל אם אבא שלך הראה את התמונה הזאת לאחד מהשופטים של המאפייה הלך על החוזה ועל ההורים שלי"
הוא אומר את זה ממש בצער. אין לי שום ברירה.
"אוקיי אז מתחתנים! מתי נתחתן?"
ריצ'ל מחייכת
"אני אשמח לארגן את החתונה! אה ואת יכולה להראות את התמונה שהחבר שלך צילם??"
אני מראה לה את התמונה והיא מתבאסת
"דין אמרתי לך שהייתי צריכה לבוא עם פזור. תראה אותי! לא הייתי צריכה לשים את הבנדנה הזאת"
"ריצ', את יפיפיה. עם בנדנה או בלי."
הם כל כך חמודים
הלוואי שלי ולליאו היה ככה.
***
היי! אני לא עומדת לעלות הרבה השבוע, סליחה!
אני מבטיחה שאני אעלה יותר🫶
YOU ARE READING
החוזה
Romanceתקציר: זהו זה נקבע. אני ודין מתחתנים. אם אני רוצה וגם אם לא. כל בחורה אחרת הייתה אומרת שאני "חיה את החלום", אבל יש את ליאו. אני רוצה אותו ורק אותו. מה קורה כשאמא שלך החתימה אותך על חוזה נישואין? מה קורה שהלב שלך שייך בכלל למישהו אחר? ומה קורה כשכל...
