החוזה

פרק 21

פרק 21

ג'ולס

אומיגד אומיגד אומיגד
אני כל כך מאושרת!
אני כל כך שמחה שיש לי את ליאו!
אם לא הוא, לא הייתי יכולה לטוס לפאקינג ניו יורק!
"סליחה! תעזבי את הטלפון מיד!"
כמעט שחכתי שאני הולכת היום לפגישה עם יאנה ואבי. אנחנו הולכות לפגוש איזה מנהל של חברה גדולה שרוצה שנדגמן בישבילו.
"סליחה אבי. פשוט עכשיו גיליתי ש-"
"לא מעניין אותי! קדימה תיכנסי לאוטו!"
"בסדר! אני נכנסת!"
"שלום גברת אבי!"
יאנה אומרת בקול נחשי
"שלום גם לך בסטי! אני כל כך שמחה שאולי נשתתף בפרויקט ביחד!"
אני נכנסת לאוטו
"אוי מותק! אל תדאגי! אני אזכור אותך כשאני אהיה דוגמנית מפורסמת בניו יורק! וברור שאני אזכיר אותך בראיונות!"
טוב נמאס לי
"אוי מתוקה שלי! אני בטוחה שתזכרי אותי, כי גם אני אשתתף בתחרות הזאת! אז ניפגש כל יום! איזה כיף!"
כל הפרצוף שלה נצבע באדום
יופי. אין לי כוח עליה.
אחרי בערך רבע שעה אנחנו מגיעים למשרדים.
כולנו יוצאות מהאוטו ואבי מובילה אותנו למשרד.
"יאנה! מותק! מה את עושה כאן?"
בחורה, שכנראה היא אמא של יאנה, מתקרבת עלינו
"אמא! היי.. אני עובדת עכשיו"
אמא שלה נראת מופתעת
"מה את בפגישת עסקים? מעולה! תעדכני אותי איך היה!"
היא אומרת, מנשקת את הלחי של יאנה והולכת.
אני ואבי לא מבינות מה קורה, אבל אף אחת לא מוכנה להתחיל לדבר.
טוב אני אשבור את השתיקה
"יאנה מה זה-"
"אויש סתמי כבר! אני לא זוכרת שאני חייבת לך משהו! בואי נסיים עם הפגישה המזוינת הזאת וזהו!"
מה הקטע שלה?
"היי! תירגעי!"
אבי צועקת עליה
"אני מנסה אבי. אבל המאניקית הזאת ממשיכה להרוס לי את החיים! קודם כל היא גנבה לי את דין, ואחר כך היא מצטרפת לתחרות בניו יורק! נמאס לי כבר לעשות כאילו אני מחבבת אותך!"
היא אומרת והולכת לשירותים.
"אבי.. אני באמת לא-"
"הכל טוב. עובר עליה משהו שאת לא יודעת"
אבי אומרת את זה בקול מאוד רגוע.
כאילו היא קלטה מה שהיא אמרה עכשיו, הפרצוף העצבני חוזר
"יאלה! אני לא רוצה לאחר לפגישה!"
"אבל מה עם יאנה?"
"נעשה אותה בלי יאנה! קדימה בואי!"
------
הפגישה עם מנהל "בסטיז-קוסמטיקז" עברה דווקא דיי טוב. אני עומדת לפרסם להם את המוצרים בפרסומת בטלוויזיה.
אני שמחה, מאוד.
אבל אני מרגישה רע בגלל יאנה
רק טיפה
"מפלצת!"
יאנה באה מאחורה ודוחפת אותי ואני נופלת על הרצפה.
פאק זה כואב
"את לקחת לי את התפקיד! את יודעת כמה זמן רציתי להיות בפרסומת?!"
"זה בעיה שלך שלא נכנסת.."
היא בועטת לי בפרצוף. אני נוגעת בשפתיים שלי.. מה זה? דם?
פאק פאק פאק
"עכשיו את כבר לא יכולה לדגמן אה??"
אני שומעת את יאנה צוחקת.
הראש שלי מסתחרר.
"מה זה מה קורה פה?"
אני שומעת את אבי אומרת עוד דברים, אבל אני לא מצליחה לשמוע
"אני צריכה עזרה-" 
אני שומעת צרחות. כנראה מיאנה. 
אני מנסה לקום אבל אני נופלת חזרה על הרצפה.
אני מרגישה זרועות חזקות מתעטפות סביבי ומרימות אותי 
"הכל יהיה בסדר"
ליאו?
אני רוצה להגיד משהו אבל אני לא מצליחה
אני מרגישה כל כל חלשה 
למה הכול נהיה שחור פתאום?...