הבת של פוטר-Potter's daughter

פרק 10-״בוקר טוב ילדת יום הולדת״

<נקודת מבט לילי פוטר>

פרצופם היה המום ״מאיפה יש לך את זה?״ ליאם שאל ״קיבלתי את זה כמתנה מהורי ממש היום״ עניתי לשאלה ״אם אחד מהמורים יגלה על זה זה יהיה הסוף שלנו״ ליאם אמר ״מה זה משנה אתה יודע כמה דברים אפשר לעשות בזה??״ הוגו שאל חוטף את המפה ומחפש שם ״נתחיל בזה שאני אמצע את ריו, הבת הכי יפה שיש״ הוגו אמר ואני וליאם גלגלנו עניים ״אפשר לראות את החדר?״ שאלתי ״אחרייך״ ליאם אמר והתקדמתי לכיוון הגזע עץ ״בטוח?״ היססתי לרגע ״בטוח״ ליאם והוגו אמרו ביחד.

נכנסתי לבפנים ומצאתי את עצמי מהר מאוד בחדר מעץ קמתי על רגלי ואז ליאם והוגו נכנסו ״אמלה״ אמרתי ״למה המקום הזה שימש?״ שאלתי בתקווה שהם יודעים ״אין לנו שום מושג אבל זה מקום טוב להיות בו״ הוגו אמר שוכב על כרית, ליאם גלגל עניים ״לא, אבל אנחנו נמצא״ ליאם ענה לשאלתי ״אני יעזור״ אמרתי.

~~~ קפיצה בזמן ל 2.10

״בוקר טוב ילדת יום הולדת״ אמרו קים, אמלי ואמה. עניי נפתחו ״בוקר טוב גם לכן״ אמרתי מצחקקת ״עכשיו תתנו לצחצח שניים אמרתי קמה מהמיטה. עבר קצת פחות מחודש מאז שקיבלתי את המפה וראיתי את החדר, אבל המון השתנה שמנו בחדר כריות ספות וניקינו אותו, ובקשר למפה? אנחנו משתמשים בה כל הזמן. ״מה השעה בכלל?״ שאלתי את הבנות ״שש וחצי״ אמילי ענתה ״יופי אז יש לי זמן למקלחת חמה״ אמרתי ״לא אין לך זמן עוד חצי שעה החדר אוכל נפתח ״אני מתקלחת בדיוק 20 דקותתת״ אמרתי להגנתי.

יצאתי מחדר המקלחת בבגדי גריפנדור ושיער רטוב גלי, היסתכלתי על השעה ׳6:54׳ ״בול בזמן״ אמרתי, שמתי נעלים ויצאתי לחדר האוכל. היה שמור לי מקום בין קים לבין אמילי ומול ישבו הוגו וליאם ״היום יום הולדת היום יום הולדת״ הוגו וליאם התחילו לשיר והובכתי נורא מנסה להשתיק אותם ״דיי״ אמרתי ולחיי האדימו ״אתם עושים פדיחות״ אמרתי והם פשוט התחילו לצחוק

״אחות קטנה״ קול שזיהיתי שהיה של ג׳יימס ״מזל טוב״ ג'יימס אמר וחייכתי ״קניתי לך משהו״ אמר ״אחים שליי״ אלבוס היצטרף לשיחה ״אלבוס״ צחקקתי ״מזל טוב קטנה״ אמר ונגע לי באף כאילו אני ילדה קטנה ״יש לי משהו בשבילך״ אלבוס אמר ובאו נגיד שלאמלי עוד שנייה נפל הלסת מרוב שהייתה מהופנטת ״תודה לכם באמת״ אמרתי לאחיי ״תתחיל״ אלבוס אמר לג׳יימס ״לא לא״ אמר ״טוב אז אני״ אלבוס החזיר את הנושא אליו ״זה מטאטא שתוכלי לשחק נגדנו יותר טוב בקוודיץ׳ ״ אלבוס אמר והגיש לי מטאטא מכוסה בנייר עטיפה. אה כן שחכתי מזה לגמרה. נכון שאמרתי שקוודיץ׳ זה לא בשבילי? אז זהו שכבר לא. אני המחפשת בגריפנדור . ״אמ מי שהוא פה חיי בסרט של מוגלגים, אנחנו יותר טובים מסלתרין״ אמרתי, אלבוס התחיל לצחוק ובעיקבותיו גם אמילי.

בשולחן ממול, של סלתרין, ישבו חבריו הקרובים ובת זוגתו שחיכו לו ״זמני תם, מקווה שתשרדו בלעדי״ אלבוס נפרד ממנו ״טוב זה לא מתנה כמו של אלבוס אבל גם אני הבאתי משהו״ ג׳יימס אמר ״קחי״ הוסיף ונתן לי שקית שבתוכה היה את המתנה מה שלא היה אפשר ככ לראות כי היה עטוף בעטיפה. ״תודה״ עניתי ונתתי לו חיבוק, כשג׳יימס הלך התחלתי לאכול.

״ואו״ אמלי אמרה שמבטה היה מופנה לאלבוס ״את יודעת שהוא בשנה רבעית כן?״ צחקקתי, אמילי הוציאה לי לשון ועשתה פרצוף חמוץ ואז המשיכה לאכול, זה היה רגע אחד המצחיקים כולנו התחלנו לצחוק, ״בואו נתקדם לשיעור, עדיף לא לאחר לפרופסור אדמס״ קים אמרה.

נכנסנו לכיתה כולנו ביחד , כולם כבר ישבו בשולחנות והמורה כבר דיבר על איזשהו נושא, פאק איחרנו. ״גריפנדור?״ פרופסור אדמס שאל בטון מאיים ״הוא נראה קצת מפחיד״ הוגו שעמד מאחורי ומאחורי ליאם לחש ״ספר לי על זה״ ליאם הגיב ״25 נקודות יורדות מגריפנדור״ אדמס אמר ״אתם מחכים להזמנה מיוחדת?״ הוא שאל בעודנו עומדים בכניסת הכיתה בדלת הגדולה.
כולנו התיישנו בשולחנות הפנויים בשיעור הכי משעמם בהיסטוריה- התגוננות נגד כוחות האופל. מרוב השיעמום היסתכלתי ילד ילד ילדה ילדה סתם ככה. אז ראיתי שעף לכיווני ציפור מנייר, המורה שמדבר על עצמו ואל הילדה שישבה בשורה הראשונה שעונה לו על כל השאלות, הסתובב ואני מחצתי בידי את הציפור נייר כאילו הייתה זבוב בכדי שהפרופסור לא יראה. המורה היסתכל עליי בחשדנות אבל חייכתי חיכוך תמים.
פתחתי את הנייר ובוא היה כתוב