הבת של פוטר-Potter's daughter

פרק 13- עניים אדומות כדם

רצתי לכיוון המרפאה וג'יימס אחריי ״מה אתה יודע שאני לא?״ הוא שאל כשהוא רץ מאחורי ״פטריפיקוס טוטאלוס״ ג׳יימס צעק לכיווני לחש נעילת גוף. התחמקתי מקרן האור שרצתה לפגוע בי. היסתכלתי אחורה וראיתי שג׳יימס מתקדם מהר מאוד מאחורי ״וינגארדיום לביוסה״ לחשתי לכיוון הארון שהיה מאחורי וזרקתי אותו על הריצפה כדי להווה מכשול לג׳יימס והמשכתי לרוץ ״לויקורפוס״ ג׳יימס שכבר עבר את המכשול צעק לכיווני את הלחש שאמור לתלות אותי מהכרסול ״פיניטה אינקנטאטם״ צעקתי לכיוונו את הלחש המבטל.

הגעתי לדלת המרפאה פתחתי במהירות את הדלת אך המיטה הייתה ריקה גיימס הגיע גם הוא וראה שלילי לא שם. ״זה אתה עשית לה משהו?״ שאל ״תראה״ הצבעתי על החלון הפתוח שהיה ליד המיטה של לילי מתעלם לגמרה מהשאלה של ג׳יימס ״כנראה היא יצאה מפה״ אמרתי ״איפה ונסה?״ שאל ״אין פה אף אחד״ אמרתי. ״אבל זה קומה 3 איך היא יצאה מהחלון?״ שאלתי. ג׳יימס עמד עם המקל מטאטא שלו ועף במהירות דרך החלון, לקחתי במהירות את המקל שהיה מונח על הקיר ועפתי אחרי ג׳יימס במהירות עד שהגעתי עליו
״זה אתה נכון?״ שאל ״אתה אמרת שראית אותה בלילה״ הוסיף
״דיברתי איתה, היא פשוט...״ התחלתי להסביר ״היא פשוט מה?״ שאל
״פשוט לא הייתה עצמה״ עניתי ״היא אמרה שהיא הולכת לפגוש מישהו, הרגשתי את המבט הקודר שלה למרות שהיה חושך״ הסברתי
״תתן לי לעזור לחפש אותה״ ביקשתי ״למה?״ שאל ״כי אני רוצה״ אמרתי. ״טוב, זה לא הגיוני שהיא תילך או תעוף רחוק ונסה אמרה שהיא חלשה מאוד״ הסביר.

״ככה חלשה?״ צבעתי על לילי שהיתה בדרך אם המטאטא למקום רחוק
והייתה נראת חזקה מאי פעם ״לא בדיוק״ אמר והגברנו את המהירות ״לילי״ ג׳יימס צעק ״תעצרי״ צעק בחוזקה כפולה, ״לילי זה איתן וג'יימס״ צעקתי אבל היא לא ענתה והמשיכה בדרכה כאילו אנחנו לא נמצאים ״תגביר עוד יותר את המהירות״ צעקתי לגיימס שבקושי שמענו את אחד השני בגלל הרוח והגברתי את המהירות כל כך חזק שכמעט איבדתי שליטה עד שהגעתי למהירות של לילי. ג׳יימס הגיע גם ״לילי תעצרי״ ג׳יימס אמר ״בספירה שלי מורידים אותה״ אמרתי.
״אחד... שתיים... שלוש״ צעקתי ומשכנו את לילי מהמטאטא שלה וירדנו לאט לאט למטה עד שהיא התיישבה על הריצפה.

ענייה הירוקות פתאום היו אדומות כדם, ״בחיים לא ראיתי דבר כזה״ אמרתי ״לילי תרגעי, זה ג׳יימס פוטר אח שלך״ ג׳יימס ניסה להרגיע אותה,
״פוטר?״ שאלה והרימה יד לעזרה לקום ג׳יימס חייך ונתן לה יד לעזרה אך היא משכה אותו למטה בחוזקה עצומה ועמדה. היא הוציאה במהירות שרביט ״דפולסו״ אמרה ועפתי לאחור ״זה מספיק לילי״ ג׳יימס אמר מוציא את השרביט שלו ״אקספליארמוס״ אמרה והשרביט של ג׳יימס בתוך מאית שנייה היה בידה ״מאיפה היא בכלל יודעת את כל זה?״ שאלתי את ג׳יימס ״זהו שהיא לא יודעת״ אמר וקם מהריצפה.
״בומברדה״ צעקה עם שרביט מכוון עלינו אני וג'יימס רצנו לצדדים אחרים ופיצוץ היה בנינו.

לילי כבר הייתה נראת כאילו שאבו ממנה את כל כוחותיה רצתי לכיוונה ותפסתי אותה בשניה שנפלה מכוסרת הקרה. ג׳יימס מהר בא ולקח אותה למרפאת בית הספר הפעם בדרך הרגלית, כשנכנסנו למרפאה המנהלת מקגונגל, ונסה , אלבוס, ורוז חיכו שם. ״מה קרה לה?״ אלבוס שאל לוקח אותה מהידיים של ג׳יימס ושם אותה על המיטה. ״אתם חייבים לי הסברים בחורים צעירים״ מקגונגל אמרה, ״כשבאנו לראות מה שלומה היא לא הייתה פה הלכנו לחפש אותה כשמצאנו אותה העניים שלה הפכו לאדומות והיא התחילה להילחם בנו ובאמצע פשוט נפלה על הריצפה״ ג׳יימס הסביר הכל ״נפצעתם?״ ונסה שאלה ״בקטנה״ ענינו ונסה ומקגונגל דיברו בניהם ומקגונגל הלכה.

״מה עושים?״ אלבוס שאל מסתכל על לילי ״בחיים לא נתקלתי במקרה כזה, היא בקושי יכלה ללכת אני לא יודעת איך היא בכלל הצליחה להילחם, אני אתקשר לאמא שלי והיא תבוא לעזור, היא כבר הייתה פה בעבר אחות.״ אמרה ונסה

<נק מבט לילי פוטר>

פתחתי את עניי לאט לאט וראיתי את צל מטושטש של בן ״אבא?״ שאלתי ודקה אחרי הבנתי שזה ג׳יימס, הייתי בחדר מרפאה, עדיין, ג׳יימס ישב לימני קרוב אליי ובעוד אלבוס לא יודע מה לעשות הולך מצד לצד ״היא התעוררה ברוך השם״ שמעתי כל נשי לא מוכר ״שמי פופי פומפרי,טיפלתי באביך המון כשהיה בגילכם״ אמרה גברת פומפרי
״עכשיו לכו היא צריכה לנוח״ אמרה לאחיי ״אני לא עוזב אותה אין סיכוי״ אמר אלבוס ״גם אני לא״ ג׳יימס הודיע ״מה כבר קרה?״ שאלתי ״כלום, חוץ מזה שעפת על מטאטא רחוק מפה כשניסיתי להחזיר אותך לא הקשבת, העניים שלך הפכו לאדומות אה וכן נלחמת בנו״ ג׳יימס סיים לדבר ״אני מצטערת״ אמרתי. ״עכשיו זמן לישון״ אמרה גברת פומפרי ״אבל עד עכשיו ישנתי״ אמרתי ״במצבך צריך רק לנוח. והרבה״ אמרה.

קמתי מלטופי ראש, פתחתי את עניי וראיתי שיער גנגי, ישר זהיתי את אמי ״אמא״ אמרתי ונתתי לה חיבוק בחוזקה ״התגעגעתי״ התוודתי ״גם אני״ אמרה ״למה לא שלחת לי כלום?״ שאלתי כמעט בוכה ״רצינו אבל לא יכולנו. עברנו דירה לבנתיים בגלל העבודה של אבא שלך ולאף אחד אסור לדעת איפה אנחנו נמצאים״ הסבירה ״אמא התגעגעתי אלייך״ אמרתי סוחטת ממנה עוד חיבוק אחרון שלא רוצה שהוא יגמר לעולם ״איפה אבא?״ שאלתי ״הוא לא יכל לבוא אבל הוא ביקש ממני למסור לך את מתנת יום הולדת ממנו״ ענתה על השאלה והוציא קופסאה שחורה וקטנה.

אשמח ללייק ⭐️