פרק 8- עץ ערבה גדול

21 2 0
                                    

״כן בואי כנסי״ מקגונגל אמרה והיתקדמתי קצת ״שבי״ הוסיפה, בעלתי רוק מהפחד שתוציא את המילים ׳את מורחקת מהורגוורסט׳ התישבתי מחכה לשמוע את המילים שיצאו לה מהפה. ״את בוודאי יודעת למה את פה״ אמרה מקגונגל כתשובה הנידחת את ראשי לשלילה. ״בעוד שבועיים מתקיים מיונים לקוודיץ׳ אבל הם מחפשים שחקן ברגעים אלה, ורציתי להציא לך להיבחן כבר מחר על הבוקר״ אמרה ונרגעתי שהיא לא גילתה על זה שנכנסתי לה למשרד לקחתי מפתח ובנוסף גם היסתובבתי בבית הספר אחרי כיבוי השינה ״תאמת שקוודיץ׳ פחות בשבילי״ הסברתי, מקגונגל חייכה חיוך קטן ״למקרה שתתחרתי עדיין תוכלי״ אמרה.

הינהנתי וקמתי והיסתוובתי לכיוון הדלת ״בנוסף״ אמרה מקגונגל ושוב נלחצתי ממה שיהיה לה להגיד בעלתי את רוקי והיסתובבתי שוב לכיוונה ״מקווה שתהני בבית הספר לילי״ אמרה וחייכתי ״תודה״ עניתי ויצאתי הפעם מהדלת ותחושה של הקלה התמלאה בתוכי.

<נקודת מבט ליאם>

ילד הופיע שישבנו אני הוגו ולילי על הדשא. הוא מסר ללילי שמחפשים אותה בחדר מנהל והם הלכו, ״מי זה?״ שאלתי את הוגו ״אחיה הגדול של לילי, אלבוס״ אמר. ״אני אומרת לך הוא רוצה אותך״ אחת מהילדות משנה רבעית בערך אמרה, הן ישבו קרוב עלינו ,חבורה של בנות שמדברות על בנים מה שהפריע לנו ״אולי נחפש מקום אחר?״ שאלתי ושהוגו קם כבר מחכה לי, התחלנו ללכת ״לאיפה?״ שאלתי ״מה עם שם?״ הוגו הצביעה על עץ ערבה גדול ובודד שלמרגלתיו היה חור די גדול.

התיישבנו שנינו על האדמה ״אתה יודע אני יכול להיתרגל לזה״ הוגו אמר ואני צחקתי בלהיתחשב לזה שלפני חצי שעה הוא אמר שזה היום הכי מתיש שהיה לו בחיים. באתי להתיישב גם ולפתע ענפי העץ התחילו לזוז. הם תקפו אותנו. באתי למשוך ביד של הוגו ולהתחיל לרוץ איתו אבל ענף אחד תפס את הוגו. ״הצילו״ הוגו צעק ״תחזיק לי את היד״ אמרתי וכך הוא עשה. שתי ידיו החזיקו את ידי ונסיתי למשוך אך הענפים זזו מהר מידי למעלה ולמטה. הענף הכניס את הוגו לחור השחור שהיה למרגלות העץ. היתלבטתי שוב ושוב מה לעשות והחלטתי לרוץ לכיוון החור. נכנסתי ובתוך שניות הייתי בחדר ישן.

״אתה בסדר?״ שאלתי את הוגו ״ואו מזה המקום הזה״ הוא אמר .והתחלנו להיסתובב ולבחון את החדר.
״לא יודע אבל לא היו פה שנים״ אמרתי ״תראה״ הוגו אמר נגעל שראה קופסת שימורים מ1990 ״יש כאן מישהו?״ צעקתי ורק ההד ענה ״טוב לפחות מצאנו מקום שקט בבית הספר הזה״ הוגו אמר ואני הנהנתי להסכמה. ״לא נראלי שמישהו מודע למקום הזה בכלל״ אמרתי, אני והוגו התחלנו לחפש כל דבר שיעזור לנו להבין מזה החדר הזה במשך שעתיים ורק אז הלכנו לחדר אוכל.

הוגו כבר היתיישב מתחיל לאכול את כל האוכל שמילא לו בצלחת ״מה היה?״ הוגו שאל ומבטי עבר במהירות ללילי מחכה לתשובתה ״סתם, היא רוצה שאני אצטרף מחר על הבוקר לנבחרת הקוודיץ'״ היא הסבירה ״איזה יופי אני מקווה מאוד שאמרת...״ ״לא״ היא קטעה אותי באמצע המשפט ״אמרתי לא״ הסבירה והמשיכה לאכול את האוכל ״מה למה שתעשי דבר כזה?״ הוגו שאל ״קוודיץ׳ ואני לא מתחברים״ אמרה

״חוץ מזה, איפה אתם הייתם?״ הוסיפה שאלה ״אנחנו...״ אני והוגו אמרנו שתינו ״ישבנו בדשא״ ״ההינו בחדר״ שתינו אמרנו באותו הזמן ״טוב...״ לילי אמרה ״אני הולכת כבר לחדר אני חייבת להיתקלח״ לילי אמרה ״מה אתה דפוק?״ שתינו שאלנו באותו הזמן ״ההינו בחדר? רציני״ שאלתי ״לא כאילו לשבת בדשא יותר טוב״ אמר.

***
<נקודת מבט לילי פוטר>

קמתי בבוקר ולא רציתי לקום מהמיטה. היום היה היום של הדואר כך שהיום הולך להיות מפוצץ ״קים כמה זמן לוקח להיתקלח?״ אמלי שאלה ״איפה הנעל שלי?״ אמה שאלה ״שנייה יוצאת״ קים צעקה ״מצאתי!״ אמה צעקה
״עכשיו איפה שמתי את הנעל השנייה?״ הוסיפה וצחקקתי ״זה מה שאת מחפשת?״ הצבעתי על נעל שהייתה מתחת למיטה של קים ״כןןן״ אמה אמרה. אמלי התייאשה מלחקות לקים ונשכבה על המיטה שלי בתסכול שאני יושבת איפה שהכרית והיא בחלק התחתון ״אין לי כוח!״ אמרה ״לכולנו!״ קים צעקה מהמקלחת ״את תהייה בשקט, גמרת לי את כל המים!!״ אמלי אמרה ואני צחקתי

״היום מקבלים דואר״ אמרתי משנה נושא ״מקווה שהביאו לי צפרדעי שוקולד , אני מתה על זה״ אמה אמרה ״אני לא צריכה דבר״ אמלי אמרה ״רק שקים תצא כבר מהמקלחתתת״ הוסיפה
״בקשתך התקבלה״ קים אמרה שיצא מהמקלחת עם שיער רטוב ״תודה לאל״ אמלי הגיבה ורצה למקלחת ״ומה את רוצה?״ קים שאלה אותי ״אני לא יודעת״ אמרתי.

ישבנו בשולחן של גריפנדור כולנו ו ינשופים התחילו להגיע ולזרוק דואר ״ואו״ אמרתי ולפתע חבילה גדולה נפלה מולי. פתחתי אותה אך היה שם רק 2 דברים קטנים , מכתב ונייר ריק מקופל לקחתי את שני הדברים ואחרי שסיימתי את ארוחת הבוקר ומלא ילדים התפנו ישבתי וקראתי את המכתב

לילי היקרה שלנו...

הבת של פוטר-Potter's daughterWhere stories live. Discover now