כבולה אליו - Free Me

פרק 45; כוח המאפיה 🔞

אזהרת קריאה!

בפרק זה תכנים מיניים שאינם מתאימים לכל סוגי הקוראים.
כל הדברים שכתבים אינם חלק ממערכת יחסים בריאה ולא מנרמלים שום דבר.
אם אתם מתחת לגיל 🔞 ולא קוראים ספרים אפלים בבקשה הניחו את הטלפון בצד והפסיקו לקרוא.
○○○

מודיעה מעכשיו הפרק ארוך 🥵
○○○

אתה תיתן לי לנהוג? גבותיי עולות בהפתעה ואני מחייכת בזדוניות, חכה לרגע שהידיים שלי יהיו מאחורי ההגה דניאל, עכשיו עשית את טעות חייך.
"אני יכולה לקנות מה שאני רוצה?"
אני שואלת בקול מתוק, מתאו מהנהן בזמן שדניאל מחייך מאוזן לאוזן,
"כן בייבי, את יכולה פשוט לקחת כל מה שאת רוצה."
"וצמיד המעקב?"
אני שואלת ומביטה ברגלי,
"נשאר על הרגל שלך."
מחליט דניאל ולוגם קפה, אני מהנהנת בתבוסה וכשסלינה יוצאת דניאל מחייך אליה ואומר, "סלינה יפתי, תארזי את החפצים שלך אני רוצה אותך תוך שבוע מחוץ לאחוזה עם אחיך המזדיין, אתם עוברים לאחוזה השנייה שלנו ותנהלו את העסקים שלנו משם."
סלינה ההמומה יורדת על הברכיים מולו ומתחננת, "בבקשה דון דניאל, בבקשה אל תשלח אותי מכאן, אני נשבעת שלא אתקרב לנוכחותך ולא תדע שאני כאן."
אם דניאל ישלח אותה זה אומר שהכדורים נגד ההריון שלי הלכו, אני מושיטה את ידי אל ידו ומלטפת אותה ברכות, "דניאל, תן לה להישאר."
דניאל מביט בי בהשתאות ומתאו אומר מיד,
"אחרי כל מה שעשתה לך את עדיין נותנת לה להישאר כאן? למה? מה עומד מאחורי זה שי?" אני מחייכת למתאו בתמימות ומושכת בכתפיי, אל תבין.. בבקשה אל תבין מה עומד מאחורי זה.
"את יכולה להישאר אחרי המסיבה בשבוע הבא ואז את נעלמת לי מהעיניים."
סלינה נכנסת פנימה בדמעות ואני מביטה בדניאל בשאלה.
"מסיבה?"
"אני חוגג יום הולדת בעוד כמה ימים ואנחנו מתכננים מסיבה מטורפת כמו בכל שנה."
הם מתכננים מסיבה? זה אומר שהם יהיו עסוקים במסיבה כל השבוע, הם עשירים זאת אומרת מלא אנשים זרים, השומרים לא ידעו בדיוק מי נכנס ומי יוצא, אם אצליח להיפטר מצמיד המעקב באותו הלילה זה אומר שאוכל לחמוק החוצה עם מישהו מהאורחים? עם מי אני יכולה לחמוק מעיניהם? דייויד! הוא חייב לי טובה הוא הכרטיס יציאה שלי מכאן.

"נסיכה?" שואל מתאו ומביט בי בעיניים בוחנות, אני נעמדת ומתיישבת על ירכיו של דניאל שמקבל אותי בחיוך וידיו נחות על מותניי,
"בן כמה תהיה?"
"שלושים וחמש."
אני מחייכת ונושקת ללחי שלו, דניאל מאושר ועוד יותר מאושר כשאני שואלת,
"מה תרצה ממני ליום ההולדת?" הוא לא חושב הרבה, הוא לא חושב בכלל ופולט מיד כשידיו יורדות לישבן שלי ומושכות אותו קרוב יותר אליו, "תינוק" אני לא עונה ורק מחייכת אליו, אני אקח כדורים מסלינה עד המסיבה ואז אברח מכאן אבל הפעם אני חוזרת ישר לישראל.
"נסיכה שלי את יודעת שהיום הולדת שלי חודשיים אחרי דניאל." אני יורדת מדניאל ומתיישבת על מתאו, אני שונאת את עצמי, אני שונאת את הדרך שאני מתנהגת כמו זונה, זה מגעיל אותי.
"כן מתאו?" לשוני מלקקת את שפתיי והוא נושק להן ברכות, "אני יהיה בן שלושים ושלוש ואני רוצה תינוק אחרי דניאל."
שניכם מגעילים! אתם פאקניג חושבים שאתן לכם ילדים, אני מחייכת בשובבות ואומרת בלחש, "אני אחשוב על זה."