כבולה אליו - Free Me

פרק 66; שקשוקה 🔞

"נישקת אותו?" הוא שואל בשקט ואני לא עונה לו מחשש, קשה לי להביט בו והוא תופס בפניי ומסובב אותן אליו.
"אף אחת לא נגעה בך דניאל? לא הלכת למועדון חשפנות להרגיע את עצמך?" אני שואלת אותו באותו הטון. זווית פיו עולה לחיוך, הזין שלו מתחכך בנוזלים שלי והקצה לאט פותח את שפתיי הכוס שלי.
"תענה לי דניאל!" אני מרימה את קולי והוא חודר לתוכי בגניחה, כולי מתכווצת וראשי נח על כתפו, פאקינג חצי שנה עברה מאז שעשינו סקס, אני מרגישה שהוא קורע אותי מבפנים ומצד שני זה כל כך נעים להרגיש אותו בתוכי.
"הייתי עסוק כל החצי שנה בחיפושים אחרייך אלה שלי, קייט הזונה ניסתה למצוץ לי אבל הזין שלי אפילו לא עמד לה."
הכלבה הזאת ניסתה לרדת לדניאל, פניי מתחממות ואני מתכווצת יותר, דניאל נושם בחדות ונהמה מחוספסת יוצאת מגרונו,
"אל תתכווצי בייבי, אני רק חצי בפנים."
עיניי יורדות מטה אל נקודת המפגש בין הגופים שלנו ונפתחות בהלם, הוא רק חצי בפנים ואני כבר מלאה, אני נושכת את שפתיי ועיניו מתקבעות עליהן.
הוא לא דוחף בכוח פנימה אלא מתחיל להניע את אגנו, ידיו הגדולות תופסות את אגני ומניעות אותו עליו, לאט הוא חודר יותר פנימה ואני נאנחת לאוזנו.
"פאאק" הוא מושך את המילה בסקסיות שגומרת לי להירטב יותר, אני סוגרת את רגליי מסביב לגופו ומושכת אותו פנימה בכל פעם שהוא יוצא מתוכי.
"אה.. דניאל.. כן!"
אני רוצה להרגיש אותו יותר, שיניי נושכות את אוזנו ויורדות לנשק את צווארו ואת שפתיו, הוא משמיע גניחות שמטריפות את מוחי והגל המחודש גדול יותר ועוצמתי מהגל הקודם.
אני מרגישה שלא רק בטני מתכווצת, כל גופי מתכווץ הירכיים שלי רועדות ודניאל מתחיל להתעוות בתוכי, אני מחזיקה עד שאני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ ודמעות של עונג יורדות מעיניי.
"ילדה טובה." קולו המחוספס נוהם, ראשי נופל על כתפו ואני נושכת אותה כדי להשתיק את הקולות כשאני מתפרקת על הזין שלו, הוא ממשיך לדחוף ואני מתענגת על הדחיפות והגניחות שלו כשהוא גומר, הזרע שלו מתערבב עם הנוזל שלי שגולש מטה על הזין שלו וירכיי הפנימיות.
"תני לי נשיקה בייבי, הזין שלי בבית."
אני מנשקת אותו כמה פעמים והוא מתלבש ומלביש אותי משום שקשה לי להתכופף מטה עם הבטן הגדולה שלי.
אנחנו יוצאים מהשירותים ומיד אני מאדימה ומסתובבת לדניאל בהלם כשידיי על פי וראשי על חזה שלו, אמא עמדה מחוץ לשירותים וחיכתה לנו שנצא.

"כמה זמן את מחכה גברת שרה?"
שואל דניאל בחיוך ממזרי ואני מכה בכתפו , הוא מעצבן אותה בכוונה וגורם לה לאבד איזון.
אמא נושפת בעצבנות ומסננת בקושי מפיה,
"לפחות תחכו לבית!" אני מורידה את ראשי, דניאל מניח את ידו העצומה סביב כתפי ואנו יוצאים מבית החולים אל הפיאט הקטנה של אמא, אני מתיישבת מאחוריה ודניאל מתקשה עם הברכיים במושב שלצידי, אמא מביטה בו בחיוך מנצח והוא מחכך בגרונו.
"תוכלי לקרב את המושב גברת שרה, אני ענק במקומות צפופים." עיניי מגלגלות וצחוק קטן נפלט מפי להתכסחויות שלהם אחד עם השני.
"אמא, את רוצה שאני אנהג?"
אני לוחשת כשהיא מביטה בו דרך המראה במבט של אני הולכת לחנוק אותך למוות עם המושב.
היא מושכת את המושב מעט קדימה ודניאל מודה לה בהרכנת ראש, אני נשכבת על גופו בנסיעה, ראשי נח על כתפו והוא משחק בשיער הארוך שלי.
"יש לך ריח טוב." הוא לוחש באוזני וצוחק בשקט, אני מושכת את ראשו אלי ולוחשת שאמא לא תשמע, "יש לי את הריח שלך."
אנחנו ממשיכים ללחוש כל הנסיעה למבטיה הנוקבים של אמא, "איפה להוריד אותך אדון דניאל?" היא שואלת וקוטעת את הנשיקה ברגע ששפתינו נגעו, דניאל מביט בה בכעס ועונה, "לא אדון דניאל, את יכולה לקרוא לי רק דניאל או דני ואני גר עם אשתי."
היא מביטה בנו דרך המראה ואני צועקת מהפתעה כשהיא נעצרת ליד הכניסה לבית, בחצר על הנדנה יושב מתאו בבגדים רגילים עם אנג'לו והוא מדבר אליו ברוגע.
אני קופצת מהמכונית ורצה למתאו שמרים את אנג'לו על יד אחת ופותח את ידו השנייה.
"תיאו!" אני צועקת ונתקעת בגופו כל כך חזק שהוא נע מעט לאחור, ידו אוחזת בגופי והוא מנשק את ראשי, דניאל מגיע מאחורינו וקורא לאנג'לו אליו בזרועות פתוחות, "אנג'לו, בוא לדוד דניאל."
אנג'לו צוחק בקול חמוד ומושיט את ידיו לדניאל, "תיאו התגעגעתי אלייך כל כך!"
אני מנשקת את סנטרו ואת צווארו,
"נסיכה שלי, כמעט אשתי, את יפייפיה!"
"נסיכה שלי?! כמעט אשתי?!"
אומרת אמא המומה מאחורי ואני עדיין מחבקת את מתאו ומסתובבת אליה,
"אמא את זוכרת את מתאו? החלטתי להתחתן איתו וביום החתונה דניאל התחלף איתו."
פיה של אמא נפתח בהלם ודניאל נעמד לצידה עם אנג'לו, "החלפת איתו ביום החתונה? איך אתה יכול להיות בטוח שהילדים שלך?"
דניאל מחייך אליה ועונה בקול בטוח,
"היא השתמשה בגלולות בכל הפעמים ששכבה איתו."
אמא איבדה את זה סופית, היא נכנסת לבית כשידיה עולות מעל ראשה בעצבים.