הבטחת שלעולם לא תעזבי
הבטחת שאיתי תשארי
ואני לא יודע איך הגעתי למצב הזה
אחוז בושה
אבל אני יודע שמשהו בי אז השתנה
אני בוכה בלילה כמו תינוק
הייתי גבר שהכרת אותי
אבל שברת אותי
אני לבד וזה כואב
מתגעגע למקום שתפסת לי שם בלב
אני לבד עם הבודד
עם ריק גדול בלב
אני לא יודע מה לומר
אני שמח שעזבת
כי שברת אותי
לא, לא נשברתי בפרידה
אמרת שלעולם תמיד תהיי
אני הבטחתי לך בחזרה
אבל נטשת אותי
שברת אותי
את ריסקת אותי לאט
חלק אחרי חלק
ובלב שלי נשאר עוד חדר
לפחדים ומחשבות
ללבד שלי
וזה כבר הרבה זמן שלא ביקרת אצלי בראש
אבל היום נשברתי
היה אמור להיות לנו שלוש שנים מחר
אבל תגידי
את אי פעם אהבת אותי?
ואני גבר שאמור להיות חזק
אבל שברת אותי
ואז ריסקת אותי
מיליון חתיכות בכל פינה
המראה שלי שבורה
הלב שלי פרוץ
את נכנסת ואז הלכת
השארת אני נעול פרוץ
לא נותן לאף אחד להיכנס
אבל הנפש חופשיה, מסתובבת בלילות
וברים מסיבות
מנסה למצוא תשובה
כי זה לא קרה ככה פתאום
עכשיו אני מבין
זה קורה לנו שנים
את אף פעם לא היית שם בשבילי
ואני נתתי את כולי
כל גופי ונשמתי
הם שניהם היו שלך
אבל את זרקת אותם לפח
תמיד את התחמקת
תמיד ירדת וצחקת
האם אי פעם באמת אהבת אותי?
כי אני צורח בלילות
אלפי שאלות ללא תשובות
אז תודה שאת עזבת ונתנת לי להבין
זאת לא אשמתי שאני כזה שביר
את פרצת את הדלתות
ואת הדבר היחיד שמעולם לא נתתי לך
לקחת ואז זרקת אותו לפח
אז עכשיו אני יודע
שאני מתגעגע
לחיים שלי כמו אז
כשהם היו טובים ואני הייתי שמח
כמו אז, לפני שאת הגעת .
-----------------
פעם ראשונה שאני ממש כותבת מנקודת מבט של גבר, היה לי ממש כיף:)
