פרק 12

273 13 0
                                    

אשלי

כשהתעוררתי היה לי נעים ההיתי מכורבלת בשמיכות החמימות וראשי על הכרית הכי נוחה בעולם , בחיי שבחיים לא ישנתי שינה כזו , עמוקה , ושלמה מבלי לקום כל כמה דקות מפחד שמאט יבוא לפרוק עלי את הזעם שלו .

אבל אז היה לי קר והבטי הצידה לכיוון הצד של כריסטיאן היה לי זיכרון של ידיים חזקות ושריריות מחבקות אותי חזק מגינות עלי מכל הרע שבעולם הרגשתי הכי מוגנת בעולם .

אבל הצד של כריסטיאן במיטה היה קר .

פניי נפלו , התאכזבתי לא אשקר היה לי קשה עם הידיעה שהוא עזב, הלך, שחרר אותי אבל הוא לא חייב לי כלום עצם זה שישנתי במיטתו בכלל היה שגוי אני אישה נשואה בשם האלוהים. לא שהיה לי אכפת ההיתי מוכנה לתת הכל רק בשביל נגיעה מבט , אחד שלו .

כי הגבר החזק הזה היה המושיע שלי .

האלוהים שלי .

קמתי מהמיטה אבל מיד נפלתי בחזרה על המזרן הרך רגליי רעדו וכאבו נאנחתי מכעס ומכאב ניסיתי שוב אבל ללא הועיל רגליי לא שיתפו פעולה "לעזאזל" מלמלתי בשקט מה אני אמורה לעשות עכשיו? שאצעק? ההיתי בספק אם מישהו ישמע אותי בכלל האחוזה הזו ענקית וקולי לא היה כזה גבוה

הדלת הנפתחת מנעה ממני את הצורך לענות לעצמי ורופא מלווה בשני שומרים עם גוף של גורילה נכנסו לחדר , נבהלתי ומיהרתי לכסות את עצמי בעזרת השמיכה לא לבשתי משהו חשוף מידי אבל לא ההיתי מוכנה לחדירה לפרטיות הזו .

לפני שהחלטתי מה להגיד הרופא חייך אליי חיוך לבבי והציג את עצמו " שלום אשלי, אני מייק הרופא של המאפיה של לאס וגאס , הקאפו שלח אותי לטפל בך".

כריסטיאן שלח אותו ? איך הוא יטפל בי רוב הפצעים שיש לי באזורים לא כל כך צנועים ולא רציתי לחשוף מעצמי אומנם אני לא בתולה אבל לא התכוונתי לחשוף את גופי לגבר שאני לא נשואה אליו במיוחד עם שני גורילות מאחוריו . "איזה קשקוש את בהחלט תהיי מוכנה לחשוף מעצמך בשביל כריסטיאן " הקול המעצבן במוחי ענה לי אבל התעלמתי כי המחשבה שיכול להיות שזה נכון הבהילה אותי

" אה.. אה.." גימגמתי כי לא ידעתי מה אני אמורה לעשות. הרופא הנחמד הבין לליבו כי הוא לחש משהו לשומרים והם הסתלקו מבלי לומר מילה. מייק התקרב אלי ובדרך כלל אני מתכווצת מקרבה כזו של גברים בוגרים אבל לא ממנו איכשהו החיוך הרחב שלו בין כל הפרצופים האדישים חסרי הרגש גרם לי לחוש ביטחון קצת " אשלי יקרה תוכלי לשכב על הגב בשבילי?". הוא שאל בעדינות . כששאל זאת הבנתי שגופי מאוד כואב רגליי כאבו גבי כאב וכל איבר בגופי. נשכבתי בעדינות על גבי וחיכיתי לתגובתו.

" כל הכבוד אשלי". הוא קרן " עכשיו אני יבדוק את הפצעים וחבלות שלך ואטפל בהם בסדר?" הוא חיכה להנהוני החלוש וקירב את ידו אל החולצה שלי נלחצתי והתרחקתי במהירות מידו גופי צעק במחאה אבל התעלמתי מהכאב " ס...סליחה לא..התכוונתי לל.." " הכל בסדר" מייק חייך אליי בעדינות " אני מודע למצב". התכווצתי . מייק קם אמר לי שהוא יחזור עוד כמה דקות ויצא מהחדר בשקט .

ברגע שיצא דמעות פרצו מעיני על היותי פחדנית כל כך שאפילו רופא לא יכול לטפל בי בכיתי על הכאב בכיתי על מה שמאט עשה לי ואיך שינה אותי מאישה חייכנית ושמחה לאישה חלשה ופחדנית בכיתי במשך דקות ארוכות והחנקתי את קולות הבכי בשרוול החולצה לא רציתי שישמעו . הכל כל כך כאב לי . כשנרגעתי פשוט ישבתי שם שיחקתי בקול ועיני היו אדומות מאוד שפשפתי את עיני ומחיתי את דמעותי .

הלוואי שהכל היה אחרת .

אבל לפני שהתחלתי לבכות שוב הדלת נפתחה ובפתח החדר כשגובהו מתנשא למעלה כריסטיאן הקאפו האכזרי שחור השיער עמד שם שריריו נעו בתוך החולצה ועינו הכחולות סרקו אותי במבט עז ולוהט כל כך שלא יכולתי להסיט את עיני מהמראה המרהיב שלו

המושיע שלי עמד שם.

והוא נראה כועס.




תהנווווווו❣️
לא מבטיחה אבל אולי יעלה ההמשך של הפרק היום
ותצביעו אהובות

My mother's devilWhere stories live. Discover now