הכוכבים אמרו

~פרולוג~

"להיות יפה משמעו להיות אתה עצמך.
אתה לא צריך שאחרים יקבלו אותך,
אתה צריך לקבל את עצמך.״
~טיך נהאת האן
"את כל המילים היפות, הייתי רושם אם הייתי יודע לקרוא אותך בין השורות, בורחת תמיד לאותו המקום."
״כל המילים״~לירן דנינו.
״יש לי רק דבר אחד לומר ומכל הלב, את הכי טובה בעולם.״
״יסמין״~הפיל הכחול.

פרולוג

אן
כיתה י״א.
כמה שהזמן עבר מהר.
רק אתמול התחלתי את הבית ספר.
אמ... קלישאתי קצת לא? כן, בהחלט.

הסתדרתי מול הראי ובדקתי ששום קצוות שיער לא יוצא מהקוקו המאוד מתוח שלי.
איידל: אן! אני מחכה לך בתחנה איפה את??
חברתי הטובה איידל שלחה לי הודעה. אופסי, הייתי אמורה לחכות לה בתחנת האוטובוס.

אן: שתי דקות יורדת!
איידל: אני מתקדמת לבד.

חייגתי אליה זריז. "את לא באמת תעשי את זה." צחקתי והיא נחרה מבעד לקו. "את תראי שאני כן!

אם את עכשיו לא באה לפה לתחנה אני הולכת לבד לבית ספר." ניתקתי איתה את השיחה והנחתי את התיק שלי על כתפיי.

יום חדש, התחלה חדשה.
עוד שנתיים את מסיימת.

שרדתי עשר שנות לימוד, אני בטוחה שגם אותה אשרוד.

"ביי אמא," קראתי לעבר אימי כשבאתי לצאת מהבית אך משהו קטן מנע ממני לצאת. "שכחת אותי," אחי

הקטן בן השש, אדר אמר וצחק. "איך אפשר לשכוח את הקוף הקטן שלי?" נישקתי אותו בלחי. "בהצלחה בכיתה א׳ היום!"

אמרתי לו בהתלהבות והוא עשה פרצוף נגעל. "איכס בית ספר. יש שיעורי בית." הוא לא טועה.

"אני מבטיחה לך שאתה תכיר חברים ותהנה שם. עכשיו, כדי שאיידל לא תהרוג אותי, אני אלך, בסדר?" הוא הנהן ונתתי לו עוד נשיקה אחת.

הילד הזה פצצת מתיקות. "בהצלחה אנני שלי." אימי חיבקה אותי ויצאתי מהבית בזריזות.
"ברוך השם אן! אחותי כבר התקדמה."

שני מורה בית ספר: חברים, אנחנו צריכים לעשות חזרה לפני הטקס. אני מבקשת מכולם להגיע אל המגרש.

"שיט, שני כנראה עצבנית." ציקצקתי בלשוני. "היא יכולה לקפוץ לי, המורה הזאת." אין ספק שבמקרה עם המורה הזאת אנחנו אכן שומרות לה טינה. היא פשוט... לא נעימה.