הכוכבים אמרו

פרק 6

יאלין
"את רוצה אולי להגיד לי מה את מאחלת לעצמך או מה את רוצה בבן-זוג?" שאלתי והיא הסמיקה. עכשיו תבינו, אני אוהב את הסומק שלה. אבל הסומק הזה הוא סימן לזה שהיא מתביישת ממני, שהיא עדיין לא מרגישה איתי בנוח,
ועל זה רציתי לעבוד איתה הכי הרבה.

"אופי טוב, אמינות..שידאג לי ושיבין את הציניות שלי.. ובעיקר שלא יהיה טיפוס בוגד." את הבוגד היא הדגישה.
אני מבין למה, בגידה בעיניי הוא דבר שלא יעשה.
"על בגידה, לא תסלחי?" איזו שאלה מטומטמת, אידיוט אחד. הבנתי את זה לפי המבט המאוכזב שלה. "כן, על בגידה אני לא מוותרת. יש גם את המשפט הזה ״בוגד נשאר בוגד״ ואני מאוד מאמינה בו." הנהנתי בראשי.

"בגדת.. פעם במישהי?" שאלה ומייד הנדתי לשלילה. "לא, כי אני מחויב לבחורה אחת. אף פעם לא הבנתי איך אפשר לבגוד." היא נאנחה. "מכירה את זה מקרוב, לצערי." בדיוק כשבאתי לשאול אותה למה, אמא שלה חייגה אליה והזכירה לה שיש לה שיעור פרטי.

"סליחה על זה, אני פשוט ממש חייבת ללכת." היא הוציאה את הכרטיס שלה והנפתי בידי. "שולם." סימנתי לה בשפתיי ונכנסנו אל האוטו. "ואגב, אני מקווה שאת לא באמת מחשיבה את זה לדייט. אני מבטיח כשאני אקח אותך את לא תשכחי את זה." היא חייכה והזנתי את הכתובת שאליו היא הייתה צריכה להגיע.

"איך את..יום אחרי המבחן? יום שני כזה?" שאלתי והיא הנהנה. "לא אמורה להיות לי משמרת בעבודה באותו ערב, וגם נודיע לדויד שלא נוכל להגיע." חייכתי, יודע בדיוק מה אני עומד לתכנן לנו. "מעולה, אז קבענו." בדיוק הגעתי אל הכתובת שהייתה צריכה. "תודה," היא אמרה בחיוך וירדה מהרכב.

אן
אחרי שהגעתי הביתה מהשיעור הפרטי, נכנסתי להתקלח וכמובן שמול המראה העברתי כמה דקות בבהייה בגופי שאני לא שלמה איתו. אוף. הכנתי לי מיץ פטל והמשכתי ללמוד עוד קצת. אני חייבת עובר. אני חייבת עובר. אני חייבת עובר! זה לא אמור להיות קשה.. זה רק מספרים.
המבחן מחר, ואני בלחץ. מאוד בלחץ.

פתרתי עוד כמה תרגילים מהדפי תרגול שקיבלנו וכשהפלייליסט התחיל לחזור על עצמו הבנתי שעבר הרבה זמן. "אן, את באה לאכול?" אימי קראה לי ויצאתי מהחדר. אבי הגיע כבר הביתה ובטח לא שמעתי את זה בגלל האוזניות והוא ישב בראש השולחן. אמא שלי הגישה לכולנו את האוכל והם לא דיברו ביניהם כלל.

רבו שוב, מה חדש? "אז, איך את אן? מרגישה מוכנה?" אימי שאלה והנדתי בראשי. "יש לי עוד קצת להתאמן. יש לנו גם איזה מופע בלהקה של העיר ככה שזאת תקופה קצת צפופה." היא הרימה את גבותיה. "איזה חג יש בקרוב?"

שאלה וצחקקה. "זה..לא חג, יש איזה טקס של בכירים מהעירייה או משהו כזה? טקס כזה של ייצוג העיר וזה אני לא יודעת על זה הרבה." "נוכל לבוא לראות?" אבי שאל והנדתי בראשי. "לא, בגלל הבכירים וזה.. לא כזה מעניין." אמרתי בפשטות, אבי נראה קצת מבואס מזה. "אז איך היה היום עם יאלין?" אימי המשיכה לשאול. למה כאן אמא!