הכוכבים אמרו

פרק 14

אן
כשחזרתי לבית שלי בשעה אחת בצהריים, כי יצא שנרדמתי עוד קצת.. התחלתי להתארגן להופעה. ובאמת, מה לובשים כשאת על במה כזאת? הוצאתי שמלה אדומה קצרה, שהחצאית שלה מנופחת קצת והחלק העליון כמו מחוך עם כתפיות. סלסלתי את שיערי והתאמתי סט תכשיטי זהב.

"הו... לאן את הולכת?" אימי שאלה. "אה.. האמת היא, שאני הולכת ל..לדייט." היא פקחה את עיניה וחייכה. "באמת? עם מי?" הוצאתי אוויר והתקרבתי אליה.

"זה יאלין.." אמרתי וחיוכה עוד יותר עלה. "באמת? למה לא אמרת לי כלום? הוא בחור טוב, אני מקווה שזה יצליח." העלתי חיוך גם אני. "אנחנו ביחד, אבל אנחנו עדיין בוחנים את זה, את יודעת.." היא הנהנה.

"אל תחשבי מחשבות שליליות. אני חושבת שאתם מתאימים, והבחור הזה טוב אלייך.." היא נאנחה. "אבל בכל זאת, קחי הכול בעירבון מוגבל. אל תתני לו את כולך עכשיו מיידית, חברות זה שונה מזוגיות,
יש יותר ציפיות."

"אני יודעת אמא," נשקתי אותה בלחי. "אני לא אחזור מאוחר!" קראתי וירדתי למטה במעלית. כשיצאתי מהלובי של הבניין, ראיתי שכבר יאלין מחכה לי למטה, והוא עומד מחוץ למכוניתו ונשען עליה.

לבוש בחולצת סאטן לבנה וג׳ינס שחור. כשהוא ראה אותי, חיוכו עלה ועיניו נצצו. "היי," אמרתי והוא משך אותי ונישק אותי בצד שפתיי. "היי, דבש." אמר ופתח את הדלת ליד הנהג בשבילי, ונכנס לאוטו.

במהלך הנסיעה לא דיברנו, לא יודעת למה. הוא הסתכל עליי כמה פעמים וחייך. "מה?" חייכתי והרגשתי פתאום נבוכה.
"למה מה?" שאל. "למה אתה מסתכל עליי ככה?"

"כי את יפה," הרגשתי שהחיוך מתעצם. "ואם הייתי עכשיו מישהו שעומד מהצד ומסתכל עלייך, הייתי כועס על עצמי שאני לא מכיר אותך." הוא החזיק בידי, והרגשתי שבטני משתוללת מפרפרים.

"אני בלחץ," הודאתי. "כבר הופעת על במות גדולות יותר ואת תופיעי על במות יותר גדולות מהן," "מה איתך? זה גם החלום שלך, להופיע?" הוא הניד בראשו.

"זה יותר תחביב. החלום שלי לא דווקא קריירה, אלא את יודעת.. קבע ומשפחה." גם את רוצה את זה, את פשוט לא יודעת אם תקבלי את זה.

הוא החנה את האוטו, וכשיצאתי הוא החזיק בידי. "תדעי שאני כאן איתך,"
"אני יודעת, מאיפה זה בא?" גיחכתי קצת. "רק רציתי להזכיר. פשוט אנחנו עומדים להיכנס למועדון, אי אפשר לדעת מי נמצא כאן, אז אני פשוט..אומר."
הסתכלתי עליו בחיוך, ואז הוא נאנח. "דואג, אני דואג."

"אני יודעת שאתה פה איתי, ושאתה שם לב. אבל אל תדאג, אני מבטיחה שלא אעשה בעיות." הוא החל לצחוק. "לא, דווקא בקשר לזה אני לא דואג." התקדמנו לעבר המשרדים של המועדון.

"הו, הנה הזוג האהוב עליי." דוד לגם מכוסו ולחץ לשנינו את היד. "מוכנים לעלות? חשבתם על שיר?" הסתכלתי על יאלין, והוא הנהן לעברי. "מה הסיכוי לשיר קצבי של איימי ווינאהוס?" שאני אמות.