אן
"אן, אני יכול לדבר איתך רגע?" המורה שלי למתמטיקה אמר לי ברגע שנכנסתי לבית הספר ביום למחרת והלכתי איתו. "תקשיבי, בדקתי את המבחן שלך.. הציון לא כזה טוב. אני אשלח לך עבודה, יש לך בה שלושים תרגילים, תגישי לי אותה שבוע הבא ככה שאני אוכל לעלות לך את הציון, בסדר?" הרגשתי את הדמעות עולות בעיניי.
"אני.. אני באמת למדתי. אני באמת ניסיתי," אמרתי והוא הנהן. "שלושים תרגילים לשבוע הבא?.." שאלתי, מרגישה כבדה ועמוסה נפשית. "כן. אם את לא מבינה משהו תגידי לי. תגישי לי את זה בעוד שבוע בדיוק." הנהנתי והתקדמתי לעבר הכיתה שלי. ההורים שלי גם אתמול בערב רבו, ויצא שגם רבתי עם אבא שלי.. בקיצור, קשה לי.
גם ככה באתי מספיק מיואשת לבית ספר, אז עכשיו זה?
לעזאזל איך אני אמורה לשרוד עכשיו שעתיים בלי לבכות?
"תפתחו בעמוד.." כשהגעתי לכיתה הייתי כמו רובוט, פועלת על אוטומט. אי אפשר באמת לדבר איתי כרגע למרות שאני יודעת שאף אחד לא באמת ידבר איתי עכשיו,
אני שקופה בכיתה הזאת. אין לי באמת חברות או חברים שבאמת אני יכולה לדבר איתם. כמובן, חוץ מאיידל אבל היא לא איתי בכיתה.
כשהצלצול הגיע רצתי לעבר הכיתה של איידל וקראתי לה, הדמעות מאיימות לרדת. "מה קרה?" היא עצרה את השיחה שלה עם איזו מישהי שלא זיהיתי והתקרבה אליי. "אנחנו יכולות רגע ללכת לשירותים?.." שאלתי והיא הנהנה והתקדמנו.
נכנסנו לאחד התאים, ואחרי שסיפרתי לה הכול הדמעות פשוט יצאו ממני. "אן..את לא צריכה לבכות רק בגלל זה, זה רק ציון. ולגבי אבא שלך את יודעת שאין לך מה לעשות עם זה." היא חיבקה אותי והמשכתי לבכות.
"אבל זה לא הוגן. זה תמיד ככה מחדש לא משנה כמה אני מנסה! וגם כמה דיברתי עם אבא שלי.. זה פשוט לא עוזר."
היא הושיטה לעברי בקבוק מים ובנוסף גם שטפתי את הפנים שלי. "בואי נצא. אני אקנה לך משהו טעים בקפיטריה." היא קרצה לעברי ויצאנו מהשירותים.
כמה בנות ניסו לדבר איתי ועם איידל אבל הראש שלי ממש לא היה שם, איתן. אני הייתי שקועה עמוק בתוך הבעיות שלי, שלא הצלחתי לשמוע או להקשיב לאף אחד.
יאלין
"אז ככה השגת את הדף תשובות למבחן, אה? יא נחש." יגל אמר לעבר דין והם צחקו. "האמת, זה לא היה כזה קשה בשבילי. כאילו היו כמה תרגילים שלא הבנתי אבל סך הכול זה היה סבבה." בן גיחך. "תקשיבו אתמול במסיבה היה מעולה. גם הכרתי איזו מישהי פצצה כזאת שלא ראיתם."
בן המשיך. "כן, אני חושב שכולנו הכרנו שם מישהי חוץ מיאלין. תקשיב, זה שאתה יוצא לדייט לא אומר שאתה לא יכול להנות קצת." דין הוסיף ונאנחתי. "כולן שם רצו משהו ספציפי, מצטער שאני נזהר יותר ממכם." הסברתי, למרות שזאת לא הסיבה האמיתית.
"נראה לי נגמרו לך הקונדומים ובגלל זה לא הלכת על זה אתמול. אתה יודע, היית יכול לבקש." דין נחר. "תאמין לי שאם הייתי באמת צריך לא הייתי פונה אליך. טוב, אני הולך לקנות איזה משהו בקפיטריה, מישהו רוצה משהו?"
"חמצוץ!" דין צעק לעברי כשקמתי ללכת. "בסדר, ילד קטן. אני אקנה לך חמצוץ." כולם צחקו ונעמדתי בתור.
YOU ARE READING
הכוכבים אמרו
Romanceהכוכבים אמרו- ספר 1 בדואט ״הכוכבים״. טרופים: ידידים לאוהבים, תיכון, עזיבה, תלמיד חדש, הזדמנות שנייה, בגידה (לא בין דמויות ראשיות). טריגרים: דימוי גוף שלילי. אן: אין לי אמונה באנשים. בגברים, יותר נכון. אף פעם לא באמת ניסיתי להיות בזוגיות, על מי אני ע...
