לביא
״אלה את יכולה לצאת כבר מהמקלחת ,יש לך מקלחת בחדר שלך ״ אני דופק על דלת חדר הרחצה שנמצאת בקומה שלי ,
״לב אתה יודע שאתה האח הכי טוב בעולם כולו ,
המקלחת שלך הכי טובה מה אני יעשה ,
כול הבית הענק הזה ורק לך יש ג'קוזי ״
אלה צועקת . היא יודעת איך לקנות אותי
״ טוב שדונית קטנה ,רק תצאי כבר ,מה יש לך לעשות שם 40 דקות ״ אני יושב על המיטה באנחה .
אלה תמיד הייתה החולשה שלי ואחרי התקופה הקשה והאשפוזים התחופים במחלקת הפרעות אכילה שהיא עברה ,מזל שההורים שלי שמו לב לסימנים ועצרו את זה בזמן לפני שנהיה מאוחר ,
היא הפכה להיות הנקודה הכואבת כאילו אנחנו צריכים תמיד לעטוף אותה ולהכיל ,למרות שהיום היא בסדר גמור .
הדלת נפתחת וכאילו קרה שריפה במקלחת כמות האדים שיצאו לא היו מבישות את המדורה המרכזית בבני ברק ,
אלה רצה אלי ״ מה קורה לאח הכי חתיך ,יפה , מושלם שלי ״ ומנשקת לי את הפנים במלא נשיקות קטנות .
״בסדר גמור שדונית ,מה את צריכה קרציה ״
אני מחייך אליה .
״כלום ,פשוט התגעגעתי כבר שבועיים שלא חזרתה הביתה ,״ היא יושבת לידי במיטה .
נכון היה לי שבועים מטורפים ,ועם כול הבלאגן שיש במדינה אני יודע שאני עומד לחזור בקרוב שוב לבסיס לתקופה לא ידוע , מגלן לוקחים חלק נכבד בפעילות המבצעית בלב באויב ,
אנחנו עדיין רק באזור הדרום ,עזה .
אבל כולם כבר יודעים שהצפון זה רק עניין של זמן עד שגם שם יתפתח מלחמה ,גם עכשיו מתנהל שם מלחמה פשוט נוח לכולם לא לדבר על זה ,
זה עניין של זמן עד שנכנס גם בצפון .
״גם אני התגעגעתי אליך אחות קטנה ,
אבל המצב לא משהו ,
אני כנראה יחזור לבסיס תחילת שבוע שחררו אותנו לאפטר ״ אני מסתכל עליה ורואה את הענן של הפחד עובר מאחורי העניים שלה ,
״אבל יש לנו את כול סוף השבוע בואי נעשה משהו ביחד נצאה למסעדה ,רוצה ?״ אני לא רוצה להפחיד אותה , אני יודע כמה אפשר להלחיץ את אלה שהיא יודעת שאני עומד להיכנס לסבב לחימה .
״כןןןןןןןןן כבר אמרתי שאתה האח הכי טוב ״היא מחבקת אותי מנסה להקיף את כולי אך ללא הצלחה .
״ מתי גדלת כך ,הרקולס ״ היא צוחקת ,ואני מחייך ומלטף לה את השיער ,
״מה לעשות גם אם אתה לא רוצה ,הצבא מוסיף כמה שרירים לאוסף ״ אני אומר לה והיא צוחקת .
״ טוב אני רצה להתארגן הרקולס .״
״ יאללה לכי כבר ״ אני דוחף אותה בעדינות מחוץ לחדר שלי .
אני סוגר את הדלת ונהנה מהשקט שיש ,
לפעמים אני כול כך מתגעגע לשקט ולרוגע שלי ,
לקום בבוקר ולנהל את היום שלי , אבל אני יודע שעדיין לא סיימתי את השליחות שלי בצבא עדיין יש לי מה לתרום מה לתת ,אני מסופק מזה שאני מדריך חיילים מכין אותם לקרב , מייצר את הדור הבא של הלוחמים של חוד החנית של הלחימה .
ובכלל אחרי שמינו אותי לתפקיד האחרון אחרי כול כך הרבה זמן שנלחמתי עליו סיימתי את הקורס קיבלתי את הסיכה ,אני לא יכול לעזוב עכשיו ,לפשוט את המדים אני לא יכול עדיין לא סיימתי את המסע שלי .
אני פושט את המדים שלי מניח את הכומתה על השידה ונכנס למקלחת תחת זרם המים החמים ,
כמה התגעגעתי ,רק במצבים כאלו אתה יודע להעריך את הדברים הפשוטים הקטנים אלו שלפעמים אנחנו פשוט מפספסים במרוץ החיים ,
תחת המים החמים אני מרפה את השרירים מוסיף את הזרמים שיוצאים מהקיר שמעסים לי את השרירים ,כמה הם מודעים לזרם השרירים המסכנים שלי , אני חושב לעצמי .
אני יוצא עוטף את פלג גופי התחתון במגבת ויוצא לחדר ,מתלבש חולצה טי לבנה וגינס משופשף ,
נועל נעליים תוחב את האקדח שלי מאחורי הגב לא לוקח סיכון , שם את הארנק בכיס וטלפון
ויוצא מהחדר יורד לקומת הקרקע .
YOU ARE READING
אל - Al
Romanceהצבא היה אמור להיות מקום המפלט שלי אריאה היא מדריכת ירי בצבא . והיא מסיימת להדריך את יחידת מגלן .לסיום המ״פ לביא בראון קונה לה מתנה ואומר לה ״זה יהיה לך יפה ״ היא עונה לו ״אסור לך לומר לי את זה ״ ״לא הבנתי למה אסור לי ״ הוא משיב היא עונה לו ״ר...
