אני יודעת שאני לא אוכלת מספיק
זה שאת אומרת לי שזה כבר נהיה מסוכן ושאני צריכה אנרגיה לגוף שלי לא עוזר לי
אני כבר יודעת את זה
ואני מאוד מעריכה את זה שאכפת לך מספיק לשים לב לזה, ושאת דואגת
אבל אני לא יכולה עם התחושה הזאת שכולם מתנחלים לי בצלחת
ובודקים כמה אכלתי, ואם בכלל
ולאחרונה דווקא אכלתי קצת
וחלק מהזמן אני אפילו לא רעבה
ויהיה לי תור לתזונאית עוד מעט
אה, וזה יהיה מאוד נחמד אם כולם יפסיקו להגיד לי "אז תאכלי בלי רצון"
ואם יש לי רצון לא לאכול?!
אני רואה את האוכל והוא לא מגרה אותי בשום צורה שהיא
ואני כבר מכריחה את עצמי לפעמים
ותפסיקו להסתכל לי בצלחת ולבדוק אם אכלתי!!!
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Разноеציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
