היה לי סוד. סיפרתי אותו לארבע חברות.
החברה הראשונה כיבדה את זה ולא שפטה אותי סתם
אני הייתי בת שש והיא הייתה בת שבע
החברה השנייה זלזלה.
שתינו היינו בנות שש
החברה השלישית אמרה לי יום אחר כך "לא אכפת לה שסיפרתי את זה לעוד מישהי, נכון?! אל תדאגי, אתן לא מכירות. והיא לא תספר לאף אחד"
שתינו היינו בנות שמונה (כיתה ג)
החברה הרביעית כיבדה את זה ולא שפטה אותי
כיתה ו לדעתי, אולי ז
אני ממש מקווה שאף אחת מהן לא זוכרת את זה
את החברה הראשונה אני בקושי פוגשת (היא מאוד השתנתה, אבל היא מתנדבת בעמותה שאני נמצאת בה. אז אנחנו נפגשות מדי פעם) ההורים שלנו חברים
את החברה השנייה אני פוגשת מדי פעם. אנחנו לא גרות באותה עיר. ההורים שלנו חברים
את החברה השלישית הייתי רואה לפעמים בסניף. עכשיו אני כבר לא הולכת (לא קשור אליה)
החברה הרביעית (קליירי) לא לומדת איתי באותו בית ספר. אנחנו נפגשות מדי פעם (בחופשים וכאלה)
אני חושבת שהחשבתי את כולן החברות הכי טובות שלי כשסיפרתי להן את זה. קליירי עדיין כזאת
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Diversosציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
