ספר חפירות 2

רגשות חשופים

חשבתי על זה בימים האחרונים
ואני שחקן יחסית טוב בהצגה של החיים (זה מרגיש ככה)
אני לא חושב שמישהו יוכל בכלל לשים לב שאני עצבני אם אני אסתיר את זה (מישהי הייתה איתי חצי שעה שהייתי עצבנית בטירוף ובסוף היא החמיאה לי על הסבלנות שלי)
ואני מסתיר את זה ב99.99% מהפעמים
אם לא 100%

ולדעתי גם עוד רגשות

קראו לי היום ילדה שמחה (סיפור ארוך. אבל כן)

אני תוהה עד כמה רחוק אני אוכל לקחת את זה
ואיך זה יגמר

השנה זאת לגמרי שנת השיתופים, הסודות, והפריקות שלי
אין אפילו תחרות
אני מפרק את ההגנות שלי. שכבה אחרי שכבה. לבנה אחרי לבנה (ג'ייסון 😂). זה קשה, זה כואב. כרגע זה שווה את זה. אני מפחד מהרגע שהם יחזרו בבום, זה יכאב יותר
(יותר חברתית)

אמא שלי שמה לב כמה פעמים שאני כועסת
(לא הסתרתי את זה במיוחד. לא הגבתי, אבל גם לא הגבתי באדישות)

רוב הפעמים שבכיתי מול אנשים קרו השנה
(למהההה)