הלכתי עם אמא שלי ואחותי לקנות בגדים
ואז ראיתי משהו
המפיקה של הטלנובלה שאני חיה בה (בשפה של קליירי) רצתה אותו (יש לה אישיות מאוד מעניינת)
אבל המוח התנגד
למזלי, לא היה לי אומץ לבקש בכל מקרה (המשפט הזה מוזר לי) אז התלבטות נחסכה
והיו שם רגעים מאוד מביכים
ורגעים שרציתי לצרוח על כולם ואז לבכות כי... טראומה
ואחר כך הלכנו לחנות נעליים והיה יחסית כיף
מכמה סיבות:
1. לא הייתי צריכה להיות כלום (אחותי ודרדסבא היו צריכים סנדלים)
2. היה שם הרבה יותר מקום
3. המצאתי שם משחק שמראה על חוכמתי הרבה (בעיקר על רמות השיעמום הגבוהות שלי)... זה היה מאוד... יצירתי
בקיצור
אני מעדיפה להיות בבית ולהיות בווטפאד וספוטיפיי (או יוטיוב, או ווטסאפ)
ואמא שלי עוד רוצה שנאכל בחוץ
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Ngẫu nhiênציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
