זה לא מעניין אותי וממש לא אכפת לי!!!!!
די להעיר לי!!!!!
זה פאקינג מאה! איך עדיין יש לך הערות?!!!!!
וכן. יש לי אובססיה בלתי מוסברת לסוגריים ואני שם אותם בכל קטע!!! (כתבתי סוגריים כשלא הייתי צריך והיא חפרה לי על זה רבע שעה)
ואני לא אראה לך את המבחנים שלי במתמטיקה מהסיבה הפשוטה, כי את תתאכזבי
ואני עושה איתך מה שאני עושה עם הרבה אנשים שאני אוהב (משתדל שלא עם כולם) ("מראה רק את החלקים שאני חושב שיש סיכוי שהם לא יעזבו אחר כך. בתקווה")
לעומת אמא שלי סבתא שלי לא צועקת עליי. אבל כמות הטפות המוסר... (לא שאמא שלי טובה יותר בתחום הזה, אבל)
ולא, אני לא אצליח לאכול יותר
ותפסיקי להסתכל עליי במבט המאוכזב הזה!!!
אכלתי מספיק. אכלתי מלא
אולי בפעם החמישית שאני אגיד את זה את תביני אני לא אוהב את זה. לא טעים לי. וזה שאמא שלי אמרה משהו אחר לא ישנה את העובדה הזאת
עכשיו. אני אוהב את סבתא שלי, באמת
אבל לפעמים היא פשוט מעלה את רמות הלחץ שלי פי 50
והיא סבתא ממש טובה בעיקרון
אבל הרבה פעמים אני מפחד מהתגובה שלה (זה לא אומר עליה כלום. זה קורה לי על כולם בערך)
ואני פשוט... מרגיש לא בנוח איתה לפעמים
היא אומרת דברים שאפילו כל החברים הלגמרי חסרי טאקט שלי, אני ומי לא. יודעים שלא אומרים את זה לאנשים (אולי לכאלה שממש קרובים אליהן)
והיא מעירה על כל דבר
היא חפרה חצי שעה על כל הדברים שיכולתי לעשות יותר טוב במבחן. ובסוף היא עוד אומרת לי "התשובה שלך על השאלה האחרונה פשוט נפלאה. אם הייתי המורה הייתי נותנת לך ניקוד כפול עליה"
וגם "אפשר לכתוב לך 100 על המבחן??" בצחוק (אני חושב)
אני לא יכול עם טלטלות הרגשות האלה
נ.ב
אולי הראיתי אותה באור ממש שלילי, אבל היא סבתא טובה (אין לי ממש למי להשוות)
וקחו בחשבון שכתבתי את זה שכבר הייתי חצי ישן (אתמול)
YOU ARE READING
ספר חפירות 2
Randomציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
