בן האש ובת המים

♡• [פרק 2]- 'אלפיה'

"הי! מישהו פה?! המשפחה שלי תחזור בקרוב והם יחפשו אותי!" קראה בפאניקה בזמן שדפקה על גבי הדלת הנעולה ללא הפסקה. "היי! מישהו?!" קראה ודפיקותיה האיצו עד לכאשר הנערה נפלה קדימה ברגע שהדלת נפתחה.

היא קמה על רגליה והבחינה בשני גברים שהיו לבושים במדים מפוארים וקשיחים לכל אורך גופם וסרקו את גופה באינטנסיביות. כאשר לא הבינה למה, הביטה ושמה לב שהיא עדיין בבגד ים כאשר רק כיסוי חלקי קשור למותנייה ולחייה הסמיקו בבושה בזמן ששילבה את ידיה בניסיון להסתיר את עצמה.

הם מצמצו בעיניהם רגע לפני שהנחו אותה להתקדם אחריהם בטון קר והיא בלעה את רוקה בזמן שעקבה אחריהם לאורך מסדרון ארוך.

המקום היה נראה מפואר בגווני ברונזה וזהב מעורבבים עם גוונים ניטראליים והוא הבריק מנקיונו. המקום היה עצום בגודלו וקירותיו היו מעוטרים בפסלים, ציורים יקרי ערך ועמודי יופי ענקיים משיש לבן טהור שהרגישה ענייה רק מלבחון אותם לבדם.

"הגענו." אחד מהם אמר בזמן שפתח דלת גדולה ומבריקה משיש ומאחוריה התגלתה אישה מרשימה שנראה כי המתינה להם בסקרנות. עיניה נראו טובות ושיערה התבהר בלבן בזמן שלגופה היו מדים רשמיים שהיו דומים הן למדיהם של החיילים והן למדים של פלורה והנערים מבית חוף הים. הנערה התקדמה לפנים החדר ובלעה את רוקה כששמעה את הדלת נסגרת אחריה.

"הכנסי, קאי. הרגישי בנוח." בירכה אותה האישה שנראתה בסביבות גילאי ה40-50 לחייה והזמינה אותה פנימה ואילו היא הביטה בה בהלם מכך שידעה את שמה. היא הביטה בה בחשש רגע לפני שהתקרבה והתיישבה על הכיסא שהיה למול השולחן שמאחוריו ישבה האישה. תחושת העושר והיוקרה לא פסחה גם על משרדה שעוצב במינימליסטיות אך אלגנטיות.

"א-אני אשמח לבגדים קצת יותר הולמים לפני, גברתי." מלמלה והאישה נקשה באצבעותייה ובין רגע הנערה לבשה מכנס פשוט עם ג'קט. היא הביטה בה בהלם בזמן שהאישה חייכה אליה להרגעה.

"איפה אני? ואיך עשית את זה?" שאלה בחשש, "אלפיה, כוח." "ומי את?" "מנהלת בית הספר, אלריה." הנערה נעה בכיסאה באי נוחות, "מה לומדים בבית ספר הזה?" "ללמוד בכוחות שלך."

-

"טרייטנוס!" זעמה נשמעה למרחקים כאשר טרייטנוס צעד את צעדו הראשון במקום. "אני שלחתי אותך לעשות משימה פשוטה לחלוטין! איך לעזאזל תלמידת שנה א' הצליחה להביס אותך לגמרי לבדה?!" קולו היה ארסי ושקט אך עם זאת, טעון. טרייטנוס נשף בכעס רגע לפני שסגר את הדלת מאחוריו ויישר את מבטו אל עבר אנטרקס שנשף עשן שחור מנחיריו והביט בו בזלזול.

"היא לא הייתה לבד, אדוני." "הייתם בפ'אקינג כדור הארץ!" צרח עליו בעוצמה שהדהדה בכל החדר וטרייטנוס עצם את עיניו בתבוסתנות, "אל תגיד לי שבני אדם הביסו אותך ככה." הדגיש את מילתו האחרונה בזמן שהצביע במבטו בביטול על גופו הפצוע של טרייטנוס.