"אני מפחדת, פלורה." לחשה לה בניסיון לא למשוך תשומת לב בזמן שצעדו במסדרון אך זה היה כבר מאוחר מדי- כל תלמיד ותלמיד באלפיה כבר שמע את הסיפור על הנערה הארצית שהצילה את פלורה מטרייטנוס האורק ובעלת אלמנט המים האבוד. זאת הייתה משימה בלתי אפשרית לא למשוך תשומת לב כשכל צעד וצעד שלה לווה על ידי זוג עיניים סקרניות. חלק העריכו את יופייה האבסולוטי והמיוחד, חלק שפטו וחלק היו פשוט סקרניים- אך מה שהיה בטוח הוא שכולם הביטו.
"אני פה איתך." ניסתה להרגיע פלורה ורגע לאחר מכן נעצה בתלמיד שנעץ עיניים בצורה מוחצנת מדי מבט זועף, מה שגרם לו לסגת ולחזור לעיסוקיו בפחד ולקאי לצחקק במעט מתיחות.
"א-איך זה עובד פה?" שאלה על מנת לנסות להסיט את תשומת לבה ולחדול מלהסמיק, "בגדול כולנו לומדים ומפוזרים בכיתות רגילות אבל בו זמנית גם נמצאים במיני כיתות לאלמנטים. כשיש דברים מיוחדים או אימונים או סתם דברים שמותאמים לנו, אנחנו לומדים או מתאמנים בנפרד מהשאר. כל עוד זה רגיל- אנחנו עדיין בכיתות הרגילות." הסבירה פלורה, "ניסיון לגרום לנו להשתלב ולהרגיש נורמליים או וואטאבר." גלגלה את עינייה.
"דאגתי לבקש מהמנהלת שתהי בכיתה הרגילה איתי כדי שלא תהי לבד." חייכה אליה פלורה וקאי חייכה אליה בהקלה ונשפה מגופה אוויר שלא ידעה שבכלל החזיקה. לעזאזל עם אינטרקציות חברתיות, זה מפחיד.
"ולמען האמת, היא נתנה לי אישור לעשות לך בינתיים סיור בבית הספר." הוסיפה, "אנחנו נצטרף מאוחר יותר לאימון משותף שעושים לבית הספר." הסבירה וקאי הנהנה. "בואי ואכיר לך את המקום הראשון השווה ביותר פה," הציגה פלורה וקאי הרימה אליה את עינייה בסקרנות, "הקפיטריה!" קפצה במקומה והשתיים צחקקו.
-
"זה באמת המקום הכי טוב פה." הסכימה קאי, "כן, לעזאזל, זה היה גרוע לאכול מהמאפה הזה לפני האימון." פלורה טפחה על בטנה וקאי צחקקה בביישנות. היא שמחה שהכירה את פלורה. "דאמ, המדים יושבים עלייך אפילו יותר טוב מאיך שהם יושבים עלי." החמיאה פלורה בזמן שקאי עשתה סיבוב צנוע במקומה וקינחה בפוזה, מה שגרם לפלורה לצחקק בחזרה. "בואי נלך לרחבת האימונים." אמרה פלורה והשתיים התהלכו במסדרונות שבניגוד לתחילת היום, היו כרגע ריקים וחסרי אדם.
כשפלורה פתחה את הדלת קאי פערה את עיניה בהפתעה לנוכח ניצוצות הקסם הרבים שעפו באוויר בין הזוגות שנלחמו לאורך כל השטח המטורף שהיה לאולם. הוא היה אולם ענקי םבגודל של כמה מבנים בו זמנית שהיה לבן ברובו ומסביבו היו שורות של עשרות כיסאות שחורים שעוטרו בסמלי בית הספר בגוונים זהובים. לצד הקירות הימניים והשמאליים היה מבחר כלי נשק שונים ומיוחדים ובסוף האולם היה למולם חדר מרפאה קטן.
תנועתם של כלל הנלחמים נעצרה ברגע שהשתיים נכנסו ובדומה לבוקר, כל העיניים היו עליהן. יותר נכון, על קאי, דבר שגרם לה להצטנף ולהתחבא במעט מאחורי פלורה. היא הרגישה זוג עיניים שקדחו בגבה במיוחד והסיטה את מבטה לנוכח עיניים שהיו בעלי גוון חום כה חי ואינטנסיבי עד לכדי שהרגישו כי הן מעלות את נשמתה בלהבות.
YOU ARE READING
בן האש ובת המים
Ficção Científicaקאי נערה מופנמת ושקטה שחיה חיים מבודדים ובליבה חיבה עיקרית לדבר אחד- מים. מים תמיד היו כה מעניינים בעיניה, כל כך פשוטים וחסרי משמעות לכל כך הרבה אנשים אך מנגד לכך- מרכיב בלתי מתפשר להמשך קיום החיים בעולם. עדינים אך הרסניים בכמות ובמקום הלא נכונים...
