פרפרים בבטן

פרק 8

אפריל
התקלחתי במים חמים וניסיתי להוריד ממני את כל הגועל לאחר שנאנסתי, בכיתי את חיי במקלחת ונפלתי על הרצפה, צורחת כמו משוגעת בבית משוגעים. הראל נכנס למקלחת במהירות וחיבק אותי בחוזקה "תירגעי" אמר ברכות ונשק את ראשי, בגדיו נהיו רטובים וגם פניו אבל זה לא היה נראה כאילו אכפת לו, אכפת לו כרגע ממני. "אני נגעלת מעצמי" בכיתי לתוך החזה שלו "אני לא רוצה לחיות" המשכתי ונגמר לי האוויר בריאות "את תהיה בסדר אני מבטיח. אני לא עוזב אותך" חיזק את חיבוקו והניח את ראשו מעל ראשי.

ישבתי על המיטה מחבקת את רגליי ומביטה לחלל הריק. דמותו של הראל החזירה אותי למציאות והוא הביט בי בדאגה וכאב הבטתי בעיניו בכאב, הנדתי בראשי ודמעות התמלאו בעיניי "נסיכה" אמר ברכות וליטף את לחי "אני רוצה ללכת לספר לאמא שלי" השבתי והוא הנהן "נלך מחר בבוקר" הודיע ונשכב לידי. שכבתי לידו ונרדמנו כפיות.

השעה הייתה עשר בבוקר ונסענו לאמא שלי, דפקתי על הדלת והבטתי בה שפתחה אותה "כנסי" הושיטה את ידיה כסימן להיכנס פנימה.
התיישבתי על הספה מביטה על הראל בפחד וכאב "למה באתם?" שאלה אמא פתחתמ את פי כדי לדבר אבל דמותו של אוראל הופיע מאחורה והשתתקתי. תפסי בחולצתו של הראל בחוזקה מאחורי הגב והוא ליטף את גבי חזרה והרגיע אותי מעט "בעלך...ה...הוא" גמגמתי ואימי צחקה לי בפרצוף. כמו תמיד. "בעלך אנס אותי אתמול בלילה שבאתי לקחת את הבגדים שלי" אמרתי והבטתי בעינייה מחניקה דמעות רק כדי לא לתת לה את העונג לראות אותי בוכה. אימי הביטה בי באי הבנה ואז הסיטה את מבטה לאוראל והחזירה אליי מבט רציני "את משקרת. תעופי לי מהבית" הבטתי בה באכזבה וכאב שאמרה את המילים האלו ושהיא לא מאמינה לבת שלה שנאנסה על ידי אביה החורג. בעלה. קמתי מהספה ויצאתי מהבית בדמעות וכעס.

הראל
לפני שיצאתי מהבית הבטתי על אחי בכעס ואיגרפתי לו את הפנים. יצאתי וראיתי את אפריל מחכה ליד האוטו בוכה ועצבנית בו זמנית "כנסי אפריל" ציוותי עליה והיא עשתה זאת "אני שונאת אותה" אמרה אפריל בעצבים ואיגרפה את ידיה.
פניתי שמאלה בכביש למסעדה שבה נפגשנו בפעם הראשונה והיא הביטה באי הבנה "לאן אתה נוסע?" שאלה ואני לא הגבתי לה.
חניתי את האוטו ופתחתי לה את הדלת "מסעדה?" גיכחה ויצאה מהרכב "תסמכי עליי" אמרתי וכיסיתי את עינייה עם ידיי "אתה לא יודע שאני סומכת עלייך מהרגע הראשון שבו הכרנו?" שאלה בציניות והלכה איתי למסעדה מול הים. הורדתי את ידיי מעינייה והיא פקחה אותן. הוצאתי טבעת מהכיס וכרעתי ברך "אפריל אזולאי, כל לילה אני חולם שתהיה אישתי וחלומות אני מגשים. תנשאי לי?" שאלתי ועינייה נהיו מבריקות מדמעות של אושר "אני מסכימה" אמר ונישקה את שפתיי, הרמתי אותה ורגלייה
התעטפו סביב מותניי.

פרק 8💕