מאויבים לאוהבים

רועי

כשהגעתי למחששה ראיתי את עידן "בואנה אחי לאיפה נעלמת?" שאלתי אותו "אתה יודע צורך חזק לשכטה" הוא אמר "יא קוקסינל" אמרתי והתיישבתי לידו ואז יעל הגיע עם שקד ממתי היא באה למחששה שמעתי אותה מלמלת משהו ליעל ויעל ענתה לה "נלך עוד שתי דקות" שמעתי אותה עונה לה " מה סאחית כמוך עושה במקום כזה?" שאלתי בחייך היא דפקה לי פרצוף והתיישבה ליד יעל "מה נשמע יא אחות" שאלתי את יעל האמת שאני ויעל די חברים "מעולה איך אתה?" היא שאלה והסתכלה עליי "אני נדיר" שקד הסתכלה עלינו ונראתה מופתעת "אתם חברים?" היא שאלה בפרצוף מופתע ותמים "כן אנחנו חברים" עניתי לה בתחושת ניצחון שתבין שאני לא חרא לכל נקבה.
הוא הסתכלה עליי במבט עצבני וואו אף פעם לא שמתי לב כמה היא יפה כשהיא עצבנית כיאלו זה ידוע ששקד היא ילדה יפה וכוסית אבל כשהיא עצבנית היא וואו אני ועידן הסתכלנו אחד על השנייה ושנינו הבנו את אחד השני והתחלנו לצחוק שתי הבנות הסתכלו עלינו במבטים מופתעים ולא הבינו מה אנחנו רוצות מחייהם "מה מצחיק?" שקד שאלה כלא מבינה "עזבי זה לא לגילך" עניתי לה מחייך האמת שזה באמת לא לגילה חשבתי לעצמי.
היא עשתה פרצוף מבואס והסתכלה על יעל ושאלה אותה במבט מה הסיפור יעל הנידה בראשה כי גם היא לא הבינה.
"טוב בואי נלך לשיעור" שקד אמרה ליעל "חכי אני עושה עוד סיגרייה אחת ונצא" היא ענתה לה היא הסתכלה עליה מתוסכלת "את מזיקה לעצמך" שקד אמרה לה אני ועידן הסתכלנו עליהן כמו זוג סתומים.
היא כזאת קטנטנה ואני הייתי שמח להיות איתה עכשיו במיטה.

נ.מ. שקד

"את מזיקה לעצמך" אמרתי ליעל, אוף למה היא עושה את זה לעצמה עידן ורועי הסתכלנו עלינו כמו מפגרים אוף אין לי כוח לא לסגריות של יעל ולא לרועי האידיוט הזה.
יעל הדליקה עוד סיגריה וזה גרם לי להשתעל
היא התחילה לצחוק ואז עידן ואחריו רועי "מה כל כך מצחיק" הסתכלתי עליהם במבט חושש "סתם את חמודה" ענתה לי יעל הסתכלתי עליה עם פרצוף לא מבין נאנחתי והסתכלתי באופק עם גבות מכווצות הם מרגיזים כשיעל גרמה סוף כל סוף את הסיגריה היא אמרה "יאללה בואי לשיעור" "תודה רבה" עניתי לה "חכו אנחנו גם באים" שמעתי רועי מאחרינו אוי נו באמת.
הם התקדמו לעברינו "איפה נעמי" רועי שאל אותי "מה אכפת לך?" הסתכלתי עליו במבט מוזר "סתם מתעניין לשלום חברתי" התחלתי לצחוק "חברתך?!, היא לא סובלת אותך"
"הדדי" שמעתי אותו מלמל מה הוא רוצה איזה מציק הוא.
כשנכנסתי לכיתה ראיתי את נעמי "הו סוף כל סוף" אמרתי לה יעל הסתכלה עליי בפרצוף חמוץ "לא נפגעתי בכלל" צחקתי "ברור שנהנתי איתך הכי הרבה בעולם פשוט נעמי לא מעשנת" היא הסתכלה עליי וצחקה והתקדמה לכיוון רועי "איפה היית?" "בבית איפה אני אהיה?" הסתכלתי עליה במבט מוזר "למה את עצבנית?" היא הסתכלה עליי "אוף אין לי כוח לתום לפעמים אני שואלת את עצמי אם אכפת לו ממני" נעמי הכירה את תום בחוף של ראשל"צ ואנחנו גרות בכלל בנהריה "בטח שאכפת לו ממך!" אמרתי לה בטון מבין "הוא כבר לא מגיע יותר לפה ואני כל הזמן באה אליו" "נסית לומר לו על זה?" שאלתי אותה "כן ניסתי" היא אמרה בטון חמוץ והמשיכה לעשות פרצוף תחת אין לי כוח אליה התיישבתי
----------------------------------------------------------------------  היי אני ממש מתנצלת שהפרק יצא קצר אני אנסה פרק הבא לעשות יותר ארוך ❣️

תגיבו לי מה אתם חושבים על הדמיות ואם יש לי מה לשפר כי זה ספר ראשון🤍🫶