מאויבים לאוהבים

שקד

"וואו את יפיפה" אמר ישראל
"תודה" הסמקתי "טוב נצא לדרך" אחרי עשר דקות הגענו שמעו את המוזיקה עוד מהקצה השני של הרחוב ונכנסו לבית המקום היה מלא בבני נוער שתויים ומסוממים ראיתי את נעמי מנפנפת לי מאיזור הסלון והתקדמתי לעברה. לא שמתי לב שישראל התקדם מאחורי "היי" אמרה לי נעמי "מסיבה רועשת" החזרתי לה ישראל ראה אחד מהחברים שלו ואמר לי שהוא קצת יהיה איתם ואז הוא יחזור אליי אז אפשרתי לו "יאללה בואי נרקוד קצת" אמרה לי נעמי אז הלכנו לרקוד ואני חייבת לציין שנהנתי כמו שלא נהניתי הרבה זמן.
אחרי משהו כמו שעה של ריקודים התיישבנו על אחד מכיסאות הבר ונעמי כבר הייתה שיכורה מזמן "אני נראה לי עומדת להקיא" היא אמרה ורצה לשירותים "נעמי!"  קראתי לה, נו באמת מפגרת מה משאירה אותי פה לבד
"היי ילדה שווה רוצה להנות קצת" אוח נו אין לי כוח לסוטים כמוהו "לא תודה" אמרתי לו בנימוס  "נו בואי" וואי נודניק "עוף מפה או שאני נשבעת שאני אתקשר לאח שלי והוא יטפל בך" הוא נראה עצבני והלך.
הבחנתי בישראל אז נופפתי לו הוא התקרב לכיווני והיה נראה שיכור לחלוטין "בואי נשכב" הוא אמר  הופתעתי ולא לטובה לא חשבתי שהוא יהיה מהבנים האלו "ישראל אתה שיכור, אני לא רוצה עכשיו ויש לנו עוד זמן בשביל זה" עניתי לו בעדינות "וואי כמה שאני מאוהב בך את אחת הכוסיות שקיימות באנשות" והעביר לי יד בגוף  "ישראל תפסיק" אמרתי בקרירות  "מה אכפת לך, זה יהיה כיף גם לך" הוא התחיל להצמד אליי ונחת על שפתיי "ישראל תפסיק" אמרתי בקול מיואש והתחילו לרדת לי דמעות עד שהרגשתי אותו יורד ממני וראיתי את רועי דוחף אותו לרצפה הוא השכיב אותו ותקע לו איזה שלושה אגרופים  "רועי מה אתה עושה תעזוב אותו" לא הפסקו לרדת לי הדמעות אוף בנים זה עם מפגר שעושה הכל בלי לחשוב פעמיים ישראל היה נראה חצי מעולף הוא לא היה מספיק מפוקס בשביל להגן על עצמו
רועי קם מישראל וסובב לי את הגב ופשוט הלך
חיפשתי את נעמי "נעמי בואי אנחנו עפות מפה" אמרתי לה כמצאתי אותה היא הייתה ניראת מופתעת אבל הנהנה לאישור אני נהגתי כי היא הייתה שיכורה והגענו הביתה.
כשהגעתי החלטתי לכתוב לישראל שזה נגמר ביננו וכנראה זה לא היה אמור לקרות התקלחתי והלכתי לישון מותשת ומתוסכלת.

כשקמתי למחרת בבוקר התארגנתי וירדתי ללמטה והאמת שמה זה מלא זמן הייתי רעבה אז אכלתי את הארוחת בוקר עד הסוף "טוב בואו צריך לצאת" אמרתי לשון "יאללה תביאי את המפתחות מהשידה" הוא ענה.
כשהגענו התקדמנו לכיוון המבנה ואז נפרדנו.
"טוב ביי שון" אמרתי לו ונפרדנו כל אחד לצדדו כשנכנסתי לכיתה ראיתי את רועי יושב לבד.
"תודה על אתמול" אמרתי לו כשהתקרבתי אליו
הוא הסתכל עליי וצחק "את חשבת שעשית את זה בשבילך" הוא אמר לא נושם מרוב צחוק "זה הדבר הכי מגוחך ששעמתי בחיים שלי" הוא אמר עדיין מגכח " אז למה עשית את זה?" שאלתי בגבות מורמות "לא סובל את הבחור הוא שכוב עם כל הזונות שלי ובכללי בחור בלתי נסבל" הסתכלתי עליו בשנאה יוקדות "את אשכרה חשבת שאני עשיתי את זה בשבילך" הוא חייך "טוב שחרר הבנתי מה אתה רוצה, סתם שתדע שאתה ממש דביל" אמרתי לו והלכתי נו איפה הנעמי אני צריכה אותה חשבתי לעצמי ישבתי בשולחן שלי והייתי בטלפון הדלת נפתחה וראיתי את ישראל נכנס הוא היה עם מלא כחולים ואז הוא קלט אותי והתקדם לכיווני הוא היה נראה עם פרצוף מתבייש. "אני כל כך מצטער שקד אני באמת יצאתי זבל. אני ממש לא מצפה שתחזרי אליי אבל שתדעי שאני ממש מתנצל" הוא אמר לי קצת ריחמתי עליו כי הוא היה נראה ממש עם רגשות אשם וחרטה "הכל טוב, פשוט כדי לך להזהר שזה לא יקרה לך עם כל אחת" אמרתי לו עם חיוך "את פשוט נשמה" הוא הסתכל עליי "אז ידידים?" שאלתי אותו "ידידים" הוא החזיר לי עם חיוך "דרך אגב ראית את נעמי?" שאלתי אותו "וואלה לא מצטער"
"הכל טוב" עניתי לו נכנסתי לצ'אט איתה
נעמי הנשמה 😻😻
- איפה את?
נו איף מה הקשר. אני צריכה אותה היום זה לא שאין לי חברות יש לי את יעל ויה- לי אבל אני ממש צריכה אותה היום משום וגם הרועי הזה מפגר מי הוא שיצחק לי בפרצוף דביל.

"מה מאמי למה את לבד?" יעל שאלה אותי כשהיא ראתה אותי "את רוצה לארח לי חברה?" שאלתי אותה היא הסתכלה עליי "את בן אדם עצוב" היא הסתכלה עליי ברחמים ובגיחוך "בטח בואי למחששה" היא אמרה לי יעל מעשנת ואני לא מבינה אותה. למה שהיא תרצה לעשן זה הורס את החיים ואת הריאות.
כשהגענו ראיתי שם את כל החבורה של רועי "בואנה עידן יקוקסניל" רועי אמר לו לא ברור למה "בואי נלך" אמרתי לה "שתי דקות ונלך" היא ענתה לי והתיישבה על אחד הספסלים שהיו שם אז התיישבתי לידה.