רועי

112 8 5
                                    

אחרי היומלדת של נעמי חזרנו הביתה באיזה 3 כי כולנו היינו מסטולים מהתחת.
אז החלטתי שאני לא אלך מחר לבית ספר לא היה לי כוח ומגיע לי יום חופש.
כשהגעתי הביתה עליתי לחדר שלי ונכנסתי למיטה ובשנייה ששמתי את ראשי על הכרית נרדמתי

בוקר

באחת בצהרים הפלאפון שלי צלצל והעיר אותי "הלו" אמרתי חצי ישן "רועיקי בשלוש מגיעה מנקה לבית תפתח לה ותראה לה איפה יש את כל החומרים ניקוי אני פה מתעכבת בעבודה"
"טוב טוב תהני ביי"
אמרתי וניתקתי את השיחה אחרי עשרים דקות שהייתי בטלפון נכנסתי להתקלח שטפתי את עצמי במים החמים עד ששמעתי דפיקות על הדלת וואי חרא תזמון כיביתי את המים ומשתי מגבת על האיזור שממולץ לחסות.
ירדתי לךמטה ופתחתי את הדלת הסתכלתי וקלטתי שזה שקד "בחיי תתלבש" היא אמרה תוך כדי שהיא מפנה את הפנים של לצד ומסתירה את היד. "רגע פאק אל תגיד שאתה משפחת לוי המדוברת" היא אמרה כיאלו היא באמת מאמינה לזה "היי אני רועי לוי" "טוב תתלבש כבר אני רוצה להתחיל" "לא זה מצחיק לראות אותך אדומה כמו עגבנייה" היא הסתכלה עליי וכן היא מאוד הסמיקה "אין לי עצבים לזה רועי" "טוב יאללה עצבן אני נכנס להתלבש" אמרתי לה בכניעה "תודה רבה באמת" היא אמרה כיאלו היא באמת מתכוונת לזה.
עליתי ללמעלה "אה רועי כשאתה גומר אני צריכה שתראה לי איפה כל החומרים ניקוי" הסתכלתי עליה בחיוך "ולמה שאני לא אראה לך עכשיו?" היאכייווצה שפתיים בעצבנות "כי אתה חצי עירום עוף כבר להתלבש" "נראה לי שאת מעדיפה אותי חצי עירום" אמרתי לה במטרה מאוד ברורה של לעצבן אותה "נראה לי אני מעדיפה לתת לך כאפה"

עליתי ללמעלה והתלבשתי בטרנינג עם חולצה שצמודה לגוף שלי ככה שרואים את השרירים
וירדתי ללמטה "הו תודה לאל איפה כל החומרי ניקוי" שקד אמרה לי. "בואי הם באמבטיה" ליוויתי אותה לאמבטיה "בארון פה יש את כולם אמא שלי אמרה לך מה לעשות?" "כןכן" היא ענתה לי בחוסר סבלנות "טוב מוזמן לעלות ללמעלה עד שאני אגמור את הקומה הראשונה" היא אמרה לי ועליתי ללמעלה אחרי משהו כמו שעתיים כי בכל זאת הבית שלנו די ענק "רועייי" היא צעקה לי מלמטה "מה" אמרתי לה בקול פשוט חזק "אני גמרתי אז אני הולכת" "טוב..." אמרתי לה כמנסה להבין מה פשר האמירה הזאת ובתוך המחשבות שלי שמעתי את הדלת נטרקת.
אחרי משהו כמו חצי שעה שמעתי את הדלת נפתחת "רועיקי אני בבית" שמעתי את אמא שלי צועקת מלמטה קמתי מהמיטה וירדתי ללמטה "ראית איך היא ניקתה יפה" היא אמרה בחיוך קורן "כןכן איך היה לך היום" שאלתי אותה בחיוך "אממ קצת מעייף הלכתי לתחנה להוציא צו הרחקה אבל אז אמרו לי שאי אפשר לעשות את זה בלי שאנחנו מוכרזים על גרושים" היא אמרה באנחה "לא נורא אמתי תמתי כפרתי יונתי הכל יהיה טוב בעזרת הבורא" אמרתי לה ונתתי לה נשיקה על הראש "אה רועיקי אתה יכול להביא את הכסף לכתובת של הבחורה שניקתה פה?" היא אמרה והוציאה מעטפה מהתיק.
"בטח" אמרתי לה בחיוך כדי לנסות לעודד אותה "טוב אסטלביסטה" אמרתי לה ויצאתי מהבית עליתי על האופנוע והתחלתי לסוע אני לא יודע להסביר את זה אבל כשאני על אונפע אין לי כלום בראש זה רק אני וזאק חוצים את כל העיר.
נסעתי עד שהגעתי לכתובת ירדתי מהאופנוע ודפקתי על הדלת "כן" שמעתי את שקד עונה ופתחתי את הדלת "רועי מה עושה פה" היא שאלה בהפתעה "הנה הכסף שלך" אמרתי לה והגשתי את המעטפה "אה תודה" היא אמרה לי בחיוך אחר כל ראיתי את עיניה ננעצות במשהו "זה שלך האופנוע הזה" היא אמרה והצביעה עליו "כן למה" אמרתי בהתגרות "לא סתם פשוט תמיד חלמתי לרכוב על זה" היא אמרה ברמיזה "וואלה" אמרתי לה כיאלו אני תמים ולא מבין את הרמיזה היא הסתכלה עליי ורק עכשיו הבנתי כמה אנחנו קרובים אחד לשניה "אז אני יכולה סיבוב" היא שאלה בתקווה "אממ לא נראה לי" אמרתי לה בהתגרות "נוו רועי מצידי שאתה תנהג ואני רק אהיה מאוחרה"
הסתכלתי עליה "טוב נו ינודניק" "יש תודה" היא אמרה לי בחיוך יצאנו מהבית ונתתי לה את הקסדה שלי עליתי ואז היא עלתה אחריי בהתחלה היה ברור שאני מנסה כמה שפחות. להיצמד אליי אבל כשמתי גז היא חיבקה אותי בכל הכוח הרגשתי איך החבר שלי מתקשח מהמגעה שלה וניסיתי לעצור גניחה בתקווה שהיא לא תשמעה בגלל הרוח למזלי לבשתי טרנינג אבל לא ראו את הבליטה הסתברותי ככה סביב העיר ואז החזרתי אותה לבית שלה "יש רועי תודה" היא אמרה לי כשהיא ירדה מאופנע והורידה את הקסדה "בכיף" אמרתי לה בחיוך דאמ רועי מה יש לך "טוב לילה טוב" היא אמרה לי והתקדמה לכיוון הבית שלה. כשראיתי שהיא נכנסה התנעתי את האופנוע ומשום מה הפעם היה לי משהו בראש שקד . סמעק למה הגוף שלי מגיב ככה למגע שלה.

מאויבים לאוהביםWhere stories live. Discover now