מאויבים לאוהבים

רועי

איך מסכמים חרא?
המבחן שהיה לי היום, אין לי זין לזה אמא שלי סתם תתאכזב עוד פעם ואני לא רוצה לאכזב אותה היא הבן אדם הכי יקר לי בעולם.
אחרי שגמרתי את המבחן רציתי ללכת למחששה ואז ראיתי את שקד בדרך והיה לי צורך עז לדבר איתה אנ'לא יודע למה אבל היא פשוט שונה מכולן יש בה משהו שאי אפשר להסביר ושלא תבינו אותי לא נכון זה לא שאני מעוניין בה ממש לא פשוט כיף להציק לה.
אחרי שהצקתי לה קצת ראיתי איזה ילד גדול ממני בוהה בי "מה יש לך יא הומו אתה בוהה" "מה הקשר שלך לילדה הזאת?" הוא שאל בטון עצבני "איזה ילדה?" שאלתי בהתגרות "זאת שגנבת ממנה האייס קפה?" הוא אמר "ילדה שאני מכיר לא עניינך" אמרתי לו בחוסר סבלנות "טוב אז תמסור לשרמוטה הזאת שאני עוד אנקום בה" הסתכלתי עליו בעצבים התקרבתי אליו ותפסתי לו בצווארון של החולצה "תגיד שוב את מה שאמרת" אמרתי לו בעצבים הוא הסתכל בגיחוך ואז על החברים שמאחוריו "אני רואה שהיא יותר מסתם ילדה" הוא אמר לי בהתגרות הסתכלתי על הפרצוף תחת שלו ודפקתי לו אגרוף חברים שלו קמו להחזיר לי אחד מהם נתן לי אגרוף חזק שאני ממש בטוח ששמעתי קליק "כוסאומומו יא מזדיין אתה תשלם על זה" אמרתי לו בעצבים וניסיתי לתת לו אגרוף אבל הם כולם כבר התחממו עליי אחד תפס לי את היד ואחד דחף אותי לרצפה והתחילו להרביץ לי מכות לא רציתי לתת להם את תחושת הניצחון הזאת אבל גם לא הצלחתי למנוע אותה "בני זונות" אמרתי להם בכאבים ועצבים ואז שמעתי קול קורא להם "מה אתם עושים?!" זיהיתי את הקול זה היה שקד
"עופו ממנו לפני שאני אקרא למנהל וידאג שיהיה לכם ריתוק עד סוף השנה" ראיתי אותם מסתובבים "ממש כוחות אה?, חמש בנים על בן אחד אתם יותר נקבות ממני עכשיו טוסו מפה" היא אמרה להם בנחישות והם פשוט הלכו. שקד התקדמה אליי "אתה בסדר" היא אמרה במבט מרחם ודואג "כן כן" אמרתי לה למרות שלא ידעתי עד כמה שכנעתי אותה כי יכולתי להרגיש את הדם מהאף שמטפטף "אתה לא נראה בסדר, בוא אני אקח אותך לאחות" היא אמרה בדאגה ועזרה לי לקום "כדי שתשים יד על האף שלא יטפטף על כל בית הספר" היא אמרה לי "מה אכפת לי זין על הבית ספר הזה" היא הסתכלה עליי "אתה לא חייב תמיד לקלל" היא אמרה לי בקול קצת חושש "למה?, את לא רגילה לקללות" היא הסתכלה עליי "זה לא שאני לא רגילה לקללות זה שאני פשוט לא אוהבת את זה ואני מתחילה להתחרט שלא נתתי להם להמשיך להרביץ לך" היא אמרה במהירות "כן שמענו אותך" כשהגענו לדלת של האחות הסתכלתי על שקד "טוב למה אתה מחכה תיכנס כבר" היא אמרה לי ונכנסתי לחדר "שלום חמוד איך אני יכולה לעזור לך?" האחות אמרה בנימה נעימה אך מדואגת "אמ בואו נאמר שחטפתי פה ושם מכות" אמרתי לה בציניות "טוב שב על הכיסא נטפל לך באף ותגיד לי אם כואב לך בעוד מקום בסדר?" הנהנתי לאישור. האחות עזרה לי עם הדימום באף "טוב נראה לי שאתה תהיה בסדר" היא אמרה לי בעידוד "תודה" אמרתי לה ויצאתי מהחדר. "חיכת לי?" שאלתי את שקד כשראיתי אותה מחוץ לחדר היא הסתכלה עליי "כן" היא אמרה לי בחוסר סבלנות "את ממש לא מנסה להסתיר שאכפת לך ממני" היא הסתכלה עליי "וואי אתה כל כך חי בסרט" וסובבה את הגב בשביל להתקדם ואני חייכתי מאחוריה "אייי!" אמרתי לה והיא הסתובבה בהיסטריה "מה מה קרה?" הסתכלתי עליה וצחקתי "כולם אבל את רואה שאכפת לך ממני" היא הסתכלה עליי "וואי אני כל כך שונאת אותך"
"כן כן" אמרתי לה והתקדמנו לכיתה.
כשנכנסו לכיתה המורה סימנה לי להתקרב אליה וואי אין לי כוח. "מה??" אמרתי לה בחוסר סבלנות "רועי אתה חייב להפנים שכשאתה. רוצה לעשות משהו אתה חייב להגיד לי קודם ואני אוכל להגיד לך אם אתה יכול לעשות אותו"
רציתי לענות לה ומה אם אני רוצה לאונן אבל ממש ריסנתי את עצמי "טוב" אמרתי לה בגלגול עיניים והתקדמתי לעידן. "הייתי שואל איך הלך לך המבחן אבל נראה לי שכולם הבינו כבר" עידן אמר בחיוך "כן למה איך לך היה?" אמרתי לו בספק גיחוך ספק עצבים "עדיף שלא תשאל" הוא אמר לי צוחק.

סליחה אם יצא קצר שרופה