מאויבים לאוהבים

שקד

בשעה חמישית התחיל המבחן המורה חילקה לכולם דפים ואיחלה בהצלחה הייתי לחוצה ברמות אני למדתי למבחן הזה מלא וזה מבחן חשוב.
הקלקתי עם העט בפנים והחוצה בפנים והחוצה כשמורה הגיעה אליי הרגעתי את עצמי. "בהצלחה" היא לחשה לי 'תודה' מימלתי הפכתי את הדף וכתבתי את השם בתור התחלה.
'אוקיי שקד בואו נראה מה את יודעת' מילמתי לעצמי.
הסתכלתי על הדף ואז הסתכלתי סביב כולם ולא יכולתי לפספס את רועי שהיה נראה לחוץ ואבוד הוא שיחק עם העיפרון שלו תוך כדי שהוא מסתכל על הדף אבוד כמה מפתיע שהוא לא יודע כולם.
התחלתי בשאלה הראשונה ונראה לי שצדקתי בתשובה.
אחרי שתי דקות שמעתי כיסא נגרר וראיתי את רועי קם מהכיסא והולך לכיוון הדלת "רועי!" המורה קראה לו אבל הוא לא הקשיב לה הוא כבר היה בחוץ.
היא קמה מהכיסא ופתחה את הדלת מציצה לבדוק איפה אבל כנראה שהוא נעלם משדה הראייה כי היא לא התקדמה "מישהו מוכן למצוא אותו?" המורה שאלה "אני" עידן אמר "אתה לא אתם תבריזו את אתה תיקח אותו, שקד?" הסתכלתי עליה עם מבט מופתע "א..אני" "כן אני יודעת שאיתך הוא לא יבריז" "אה.. בטח" קמתי מהכיסא ויצאתי מהכיתה המקום הראשון שחשבתי עליו היה המחששה אז התקדמתי לעברה ותאמינו או לא לא טעיתי "רועי-" "לכי מפה" הוא ענה לי "מה יש לך?" "שקד בבקשה עופי" "אני אמורה להחזיר אותך לכיתה אז בואו" הוא הוציא את העשן של הסיגריה מהפה ואם כמה שאני לא רוצה להודות זה היה יותר מידי מושך.
"שקד כוסאמא שלך עופי מפה" "אל תדבר על אמא שלי יא מפגר" פלטתי.
"אז עופי מפה" "טוב" אמרתי לו בעצבים וסובבתי את הגב ללכת, "אלא אם כן את רוצה להשאר איתי עד שאני אגמור את הסיגריה" "לא. אבל כשאתה גומר ממש כדאי לך לחזור לכיתה כי המורה לא תשמח אם לא תגיע" "בסדר" הוא ענה לי חסר סבלנות. והתקדמתי לכיוון הכיתה.
"הוא אמר שהוא יגיע עוד מעט, אני אוכל להמשיך את המבחן בהפסקה כי פספסתי עשר דקות" אמרתי למורה כשהגעתי "כן בטח ממש תודה שקד." היא אמרה לי עם חיוך והתקדמתי לכיסא שלי והמשכתי את המבחן אחרי כמה דקות שמעתי את הדלת נפתחת ורועי נכנס "רועי לך לכיסא שלך ואחרי שאתה גומר את המבחן בואו אליי אני רוצה לדבר איתך" המורה אמרה, הוא הסתכל עליה והתקדם בלי לומר כלום.
הוא כזה ילד חרא מגעיל ומעצבן ומושך... איכ שקד תתאפסי על עצמך ימשפילה מה את אחת מהזונות שלו שנמרחות עליו.
ניסתי להמשיך את המבחן ולצערי היו כמה שאלות שלא היה לי מושג מה לענות אז חירטטתי והגשתי מבין הראשונים "ענית על הכל?" המורה שאלה אותי "כן כן היו כמה שאלות שלא ידעתי אז כתבתי את התשובה הכי הגיונית בעיניי" "מעולה בסוף לא היית צריכה זמן מההפסקה" היא אמרה לי בחיוך "כן..." אמרתי לה עם חיוך "טוב שקד כל הכבוד" היא אמרה ופה נגמר השיחה.
ידעתי שלא יהיה לי מה לעשות בכיתה אז יצאתי לקפטריה לקנות לי אייס קפה. כשהתקדמתי לכיוון הקפטריה ראיתי חבורת נערים ניסתי להתעלם כי אני יודעת על הנטיות שלהם להגיד איזה משפט חסר טאקט ולא טעיתי כשעברתי מולם אחד מהם שרק "או אה מי זאת הכוסית הזאת" גילגלתי לו עיניים וניסתי להמשיך להתקדם אבל התוכנית שלי לא פעלה הנער ששרק לח קם ממקומו ותפס לי ביד באגרסיביות "את גילגלת לי עיניים?" הוא שאל בהתגרות הסתכלתי על פניו הוא היה חתיך אבל גם ביא לו יופי אכזרי אפל. "תעזוב אותי" ניסתי להשמע חזקה ויציבה למרות שחששתי מאוד מהבחור הזה הוא הסתכל עליי עם חיוך נבזי "לא נראה לי" הסתכלתי עליו עם עיניים נחושות "תקשיב לו טוב יא אפס תעזוב אותי מיד" הוא הסתכל עליי וראיתי את כל החברים שלו דרוכים לנקוט באמצעים של אלוקים יודע מה. "אפס תקריאי למי שעשה אותך זנזונת" מה יש לאנשים עם אמא שלי היום תנו לה לנוח בגן עדן, העצבים שמילאו אותי על בחור הזה לא הצלחתי לרסן את עצמי ועשיתי משעה יותר מידי נועד. דפקתי לו בירכיה, והוא התקפל. "יא כלבה מזדיינת" הוא אמר וחברים שלו צחקו עליו "עזוב אותה יפדופיל" אחד מהחברים צעק תוך כדי צחוק "היא בכיתה א" הסתכלתי עליו במבט מעוצבן "א' אני בכיתה י' ובית תפלו בחבר שלכם נראה שכואב לו" אמרתי להם כמו איזה גאנגסטרית והתקדמתי לקפטריה הייתי ממש שמחה שהצלחתי להתגבר עליו וגאה הרגשתי הבן אדם הכי נדיר בעולם ותוך שנייה נעלמה לי ההרגשה "למה את מחייכת איזה חיפושית מצאת" שמעתי את רועי מאחוריי "אוכ ידעתי שהרחתי ריח של חרא" אמרתי לו בעוקצנות הוא הסתכל עליי וגיחך "איזה שנינות" הוא אמר בגיחוך "זה באמת היה שנון" אמרתי לו בתגובה "שנון לכיתה ב' אולי" הוא ענה לי עדיין מחייך "אוכ סתום יא קנאי" אמרתי לו מנסה לרסן את החיוך מהשיחה הזאת "עלית עליי" הוא אמר מרים ידיים בכניעה "אני יודעת" אמרתי לו בחיוך מרוצה ונעמדתי בתור לקפטריה. ורועי עדיין היה לידי "טוב אתה צריך משהו" שאלתי אותה חוששת "לא סתם אני נהנה מלהציק לך" הסתכלתי עליו וגילגלתי עיניים הזמנתי את האייס קפה שלי ולקחתי אותו מהדלפק ואז פשוט רועי חטף לי אותו "מה נראה לך??!" שאלתי אותה עצבנית "ששש ננסית" הוא אמר לי מכניס את הקשית לפה "תביא לי את זה מיד!" פקדתי עליו הוא הסתכל עליי והרים את הכוס גבוה שאני לא אצליח לקחת קפצתי בניסיון לקחת אז ממנו "די רועי אל תעצבן אותי" אמרתי אחרי ניסיונות כושלים של חטיפה "טוב טוב" הוא אמרה והביא לי את הכוס "תודה רבה באמת" אמרתי לו בציניות מוחלטת והתקדמתי לכיתה מקווה שהוא יעקוב אחריי וימשיך להציק לי דאמ לא אמרת את זה עכשיו שקד איכ לא הוא מגעיל הוא מחובר הוא ההגדרה לחרא והמשכתי עם המחשבות האלה לכיוון הכיתה