מאויבים לאוהבים

רועי

קמתי ביום שישי מהצעקות של אמא שלי על המשטרה "אני לא מבינה איך זה שאני חיה בפחד בבית שלי!!" היא אמרה מרוב עצבים בדמעות "אמא תנתקי תחבורת זונות האלה" אמרתי לה בתסכול "טוב אם אתם לא תטפלו בזה אני אדאג שאתם תפגעו מזה לא פחות" היא אמרה וניתקה את הקו ופרצה בבכי. "די אל תבכי אמא יפה שלי" אמרתי לה בחיבוק "הם לא מבינים אותי הם חושבים שאני מגזימה הכל, התייאשתי בפעם הבאה שהוא יהיה פה אני אברח ואשלח לך מיקום" "אהאה מה זה התיישאת את הבן אדם הכי השראה בעולם מה זה אומר התייאשת?" שאלתי אותה בעידוד ובתוך תוכי הפכתי לרסק עגבניות "אויייש רועיקי שלי מה הייתי עושה בלעדיך" היא אמרה לי ונתנה לי בוסה בכל לחי "טוב האמת שאני חייב לעוף לים אז ביי אמא אוהב אותך" אמרתי לה ויצאתי אל האופנע שלי עליתי על האופנע ונזכרתי כששקד רכבה עליו רכבתי על האופנע והרגשתי עוד פעם מלא הרגשתי שהתמלאתי חזרה אין האופנע הזה עם כל מי שזה הרס לו את החיים לי זה מציל אותם הבנתי על החוף וראיתי את שקד יושבת לבד וואוו היא הייתה פשוט כוסית יפיפייה "הופה הילדה הטובה חושפת לנו קצת מהחזה שלה" אמרתי לה בחיוך "בחיי סתום תפה" היא אמרה ברוגז "למה את לא נכנסת למים?" שאלתי אותה אחרי שהתיישבתי "לא יודעת לא בא לי" הדבר הראשון שעלה לי לראש זה איך לעצבן אותה ולהשיג ממנה את מלואה צומת הלב אז הרמתי אותה והיא כמובן ניסתה להתנגד כי היא עקשנית אבל עליי זה פשוט לא משפיע עליי כשהגענו למים שיחקנו ווואלה היה נדיר של החיים מלא זמן לא נהנתי ככה. הכל היה טוב חאפלות עניינים עמייאת עד שהפוסטמה הזאת שקד זורמת עם איזה בחור זר. וכמובן שהייתי על הפנים בתוכי אז הכל יתפוצץ במכה נסעתי כמה מהר שיכולתי ופעם שלישית שכשאני נוסע על האופנע אני חושב עליה על שקד הילדה הכי מהממת שאני מכיר והכי מרגיזה ובלתי נסבלת.
הגעתי הביתה והבית היה ריק עליתי ללמעלה למיטה שלי ונרדמתי טרוד מחרא ומחשבות.
קמתי באיזור שבע בערב גמור ושבוז ירדתי ללמטה וראיתי את הבן זונה הכי גדול בעולם בסלון שלי "ימניאק קח ת'תחת המסריח שלך וזדיין מפה" אמרתי לו ברוגז וכולי אדום "אהאה ילד שמורות על הפה שלך" הוא אמר כמתגרה בי "באתי להתנצל הפסקתי עם האלכוהול" יכולתי להריח את האלכוהול נודף ממנו עד אליי "בואו לפה יבן של זונה" אמרתי לו בעצבים "לא כדאי לך להסתבך איתי ילד" "אל תקרא לי ילד" התקרבתי אליו ותפסתי לו בצווארון של החולצה הוא הסתכל עליי ודחף לי כאפה לפרצוף "תכבד קצת יא ילד מזדיין אני אבא שלך" הוא אמר הסתכלתי עליו עם גבות מכווצות ודפקתי לו אגרוף "אתה לא מאיים עליי יא בן זונה מסריח בואו לפה אני מזיין אותך אתה דפקת לי את החיים יא מחורבן אחד בואו" אמרתי לא ובזמן שמהאף שלו זלג דם ומשמם זה ייתפתח לאלימות רצינית הגוף שלי כאב ודאב דחפתי אותו למחוץ לבית עם בעיטה לקחתי בקבוק של אלכוהול קטן וטסתי עם האופנע הרגשתי חרא והרגשתי את כל הדם שלי זולג ואת הפצעים שלי כואבים רציתי כל כך לנקום בו על הצער שהוא גרם לאמא שלי לכל החרא שהוא הכניס אותנו בחיים.

נ.מ שקד

חזרתי מהים מצוברחת ומתוסכלת הגעתי לסלון וראיתי את אבא שלי יושב שם לא רק זה חסר רק הבן אדם הזה חסר לי "שקדדולה" הוא אמר לי עם חיוך ה"אבהי" שלו וקם מהספא בשביל לתת לי חיבוק הוא חיבק אותי ואני רציתי שהוא יחזור לחול אני שונאת אותו הוא לא היה איתנו אף פעם וגם כשאמא שלי מתה אפילו להלוויה הוא לא טרח לחזור "לך מפה" אמרתי לו בקול הכי קריר וחסר רגש שיצא לי אי פעם "נו מה יהיה שקד את עדיין כועסת עליי מאז" הוא שאל אותי בתסכול "אתה מבחינתי אדם לא חיוני לי בחיים" "שקד אני מבקש ממך" "לא רוצה אין לך לב" אמרתי לו בעיניים בורקות "שקדי הבאתי איתי את מליסה מישהי שהכרתי בחול אני רוצה שתכירו אותה העניינים בינינו מאוד רציניים "לא הבנתי אתה מכיר עוד פעם עוד מישהי כשאפילו את המינימום כבוד לאישתך הראשונה לא היה לך" אמרתי לו בעצבים "שקד השתנתי" "מה השתנת איזה השתנת הדבר היחיד שאני רואה בך שינוי זה השערות הלבנות שצמחו מאז ה3 שנים האחרונות שהתראנו אני לא רוצה קשר איתך ואני בטח ובטח לא רוצה לפגוש את 'בת זוגתך' " אמרתי לו בזלזול ונכנסתי להתקלח התחלתי לבכות כמו תינוקות לעזעזאל עם החיים שלי.
אחרי המקלחת התארגנתי ויצאתי ושון היה "מה שקד שמעתי אותך צועקת" "אין לי כוח להיות כרגע בבית אני יוצאת להליכה" אמרתי לו "טוב שקדי אם את לא בטוב תגידי לי אני פה בשבילך" הוא אמר לי ונתן לי חיבוק ואני נתתי ואז יצאתי מהבית.