𝐭𝐡𝐞 𝐚𝐬𝐬𝐚𝐬𝐬𝐢𝐧/boyXboy

המתנקש פרק13

נ.מ אלכס
הרגשתי לחוץ. כל טיפת היגיון נטפה מראשי.
לא הייתי בטוח מה לעשות,
איפה אני אמור להיות,
למה אני בכלל נמצא פה?
והכול רק בגלל המשימה
שהבוס שלח אותי אליה.

הייתי אמור ללכת למסיבת העשירים של ג'ף,
ושם הייתי,לצערי

באמצע הים,
באמצע שום מקום,
וזה אמור להשאר ככה ליום אחד, יום אחד של סבל.
וביום הזה אני אצטרך לרצוח את ג'ף.

אבל כל המחשבות התערבלו בראשי.
יש כאן יותר מידי אנשים.
יותר מידי לחץ.
יותר מידי רעש.
אני מרגיש כאילו קירות סוגרות אליי מכל כיוון.
גם שזה בעצם תעתוע מוח,
אבל זה מרגיש כל כך אמיתי.

למען ניסיון כושל להירגע, התחלתי לספור את השניות. שנייה אחרי שנייה.
עד שהגעתי ל168 שניות,
והייתי יותר רגוע.
החלטתי לבחון את האזור את דפוס ההתנהגות ואת המקום
כדי לדעת איך לעשות הכל בצורה
מושלמת.
כי אני לא יכול לעשות שום טעות.
שום טעות לא עולה על הדעת,
אני גורם לדאגה ללכת למקום אחר בראשי,ולהתמקד במה שצופן
לי העתיד.
שבמקרה הזה הוא לרצוח את ג'ף.

הסתכלתי על היאכטה הענקים והסתובבתי 
בקומה שאני הייתי בה שהייתה הקומה האמצעית,

באותה קומה הייתה את המרפסת המשקיפה לים.
ואת כל האנשים
שלבשו בגדים יקרים,אכלו ושתו משקאות ומאכלים יוקרתיים
והלכו בדרך יוקרתית.
היה אפשר לזהות גם מהצד השני של כדור הארץ
שלאנשים האלה לא היה חסר כסף
היה להם מלא ממנו
אפילו יותר מידיי
והם לא מנסים להסתיר את זה
הם מתפארים במעמדם
ולמי שאין גורמים לסבול
ככה זה עובד וככה זה ישאר

חוץ מזה הקומה הייתה מקושטת יפה
היה פנסים שקישטו את כל פינות הקומה
היה באמצע הקומה שולחנות מלאות באוכל
ובסך הכל קומה יפה

עליתי לקומה למעלה
שגם הייתה יפיפיה
שם היה את כל הנוף האמיתי
ראו את הים הגדול והיפיפה שממבט שני לא כל כך מפחיד
פעמיים אחדות ראו דגים ששוחים להם לעבר הלא נודע.

זה היה מראה מרגיע שנתן לי להרגע ומעט לחשוב על המצב
הדבר הראשון שעלה לראשי היה
ג'ים ה-'מושלם' החדש
הנער שכל הבנות רוצות להיות איתו בזוגיות או אפילו סטוץ
וכמעט כל הבנים (אני לא כלול בהם)
רוצים להיות חברים שלו.

כן אני מודה הוא נראה טוב והכל
אבל עדיין אנשים אוהבים אותו בזכות מעמדו 
ולא נראלי כל כך שאכפת להם ממנו

כמה שזה נשמע פתטי אני מודה שאני קצת מרחם עליו במקום כלשהו

כי במצבו אי אפשר לדעת מי היה חבר בשבילך או בשביל המעמד שלך
שזה עצוב

אם המחשבות האלה המשכתי ללכת אל עבר הקומה התחתונה
זה היה האזור של החדרים היו שתיי שורות ארוכה של חדרים בשני הצדדים
אחת הייתה לבנים
ואחת לבנות