נ.מ אלכס
אני רוצה לדעת רק דבר אחד
מי הבן זונה,שהמציא את בית הספר לעזאזל!!
מי שזה לא יהיה,
אני מקווה שהוא מת בייסורים קשים
כי זה מגיע לו.
כי זה לא בית ספר, זה בית כלא.
טוב...
אולי אני טיפה מגזים, אבל עדיין
היה הרבה יותר כיף וטוב עם לא היה בית ספר.
יש רק מעט דברים טובים בבית ספר,
בשבילי לפחות...
הספריה,הפסקות, אלה,שיעורי אומנות ,שיעור חופשי ועוד כמה דברים...
אבל חוץ מי זה אין עוד משהו טוב בבית הספר.
כן כפי שבטח כבר אמרתי, אני טוב בלימודים.
כן.
אני מוציא בדרך כלל מאיות והכול,
אבל זה לא אומר שאני אוהב את כל השיעורים.
אני פשוט אוהב לדעת את הכול,
ויש לי קליטה מהירה,
אז שניי הדברים מתחברים.
אבל אם הייתם אומרים לי שאני יכול לא לבוא לבית ספר,
ועדיין לדעת את כול החומר,
הייתי מסכים בלי לחשוב פעמיים.
"על מה אני חושב לעזאזל"
מלמלתי לעצמי ,
צחקקתי לעצמי מהמצב המוזר.
לפניי שהשיעור מתחיל אני אוהב ללכת לספריה.
תמיד אהבתי ספרים,
הם הדבר היחיד שלא היה נגדי,
והם אלה שעזרו לי להרגע ,
ולהכנס לעולם משלי.
הלכתי אל הספרייה ,
ושמעתי :
"אלכס יקירי, אני שמחה לראות אותך"
הסתובבתי לעבר הקול,
שמסתבר שהיה שייך
ל "גברת ג'אנג".
גברת ג'אנג,היא הספרנית,
ובגלל שאני בא לפה הרבה, נהפכנו לחברים טובים.
היא עוד אחת מהסיבות שאני אוהב ללכת לבית ספר
היא תמיד הבינה את הרגשות שלי,
ועזרה לי בכך שהביאה לי ספר
שישר שיפר את הרגשתי.
"היי גברת ג'אנג"
עניתי לה,
מעלה מייד את מצב רוחי.
"יש לך ספר בשבילי?"
שאלתי
"ברור יקירי,שמתי לך אותו על השולחן הקבוע שלך ,
ונראלי שגם הוא בדיוק מתאים למצב שלך"
אמרה לי בחיוך.
לא הבנתי כל כך על מה היא מדברת, אבל סמכתי עלייה.
הלכתי לשולחן הקבוע שלי,וראיתי שם ספר.
הספר היה עבה, ונראה די חדש.
על הכריכה היה מוויר תמונה של שניי ילדים מחזיקים ידיים, ושמו של הספר היה:
"חובה עלייך"
זה לא היה מסוג הספרים שהייתי בוחר לקרוא,
אבל אני סומך על גברת ג'אנג אז התחלתי לקרוא.
שמעתי את הצלצול המודיע לסיום ההפסקה
אז הלכתי לעבר דלת היציאה,אל הכיתה לא לפני,שאמרתי לגברת ג'אנג להתראות
"מעניין מה השיעור הראשון"
מלמלתי,יוצא אל עבר המסדרון העמוס בתלמידים
שמדברים,צועקים,הולכים לכיתה או שמוציאים ספרים לשיעור שלהם
YOU ARE READING
𝐭𝐡𝐞 𝐚𝐬𝐬𝐚𝐬𝐬𝐢𝐧/boyXboy
Roman d'amour"יום הלימודים כל סוף נגמר,ואני כל סוף יכול ללכת הביתה ככה לפחות חשבתי.... "היי פרינססה" אמר ג'ים "מה אתה רוצה?!?" שאלתי עצבני לא היה לי כוח לשטויות שלו "אני עדיין רוצה את המספר שלך"אמר אם קול רגוע בקטע מעצבן "למה לעזאזל?!?" "כי אתה חתיך". מה יקרה ש...
